הרשמה

כבר רשומים למערכת?

התחברות

עוד לא רשומים?

שכחתי את הסיסמא

ההרשמה נקלטה בהצלחה!

מוזמנים בינתיים לקרוא את הכתבות שלנו במגזין המומחים.

לקריאה במגזין
מה הילדים חושבים על השאלה “איך עבר עליך היום?”
ההורים רוצים לדעת מה הילדים עשו ואיך עבר עליהם היום, והילדים רוצים שיתעניינו בהם. ובכל זאת לרוב זה נגמר ב: איך היה? בסדר!
02/05/2018
מטפלת וחברת צוות פיתוח הורימוס

אנחנו, ההורים, נורא רוצים להיות מעורבים בחיים של הילדים שלנו. לדעת מה הם עשו ואיך עבר עליהם היום. כשאני שואלת את הילד שלי מה שלומך, מה קורה? הוא בדרך כלל עונה “הכול בסדר” או “כיף”.

הרבה פעמים כשאני ממשיכה להתעניין ושואלת עוד שאלות, יש לי תחושה שאני מנדנדת. עבדתי במועדונית עם ילדים בכתה ג’ ועניין אותי לדעת מה הילדים חושבים על השאלות של ההורים. אז יום אחד, תוך כדי הכנת חייזר מניירות צלופן שאלתי אותם:

“מה ההורים שואלים אתכם, כשהם אוספים אתכם מבית הספר”?

והם ענו את השאלות המוכרות: “איך עבר עליך היום? איך היה היום? מה עשית היום?”
“זהו?” שאלתי. והם המשיכו והוסיפו – “איך היה היום בהפסקה? היה משהו מיוחד?”
שמעתי בתשובות שלהם שהם גם קצת מקטרים, אז שאלתי – “אתם מעדיפים שהם לא ישאלו? שלא יתעניינו?”
אז שני אמרה שהיא מבינה שההורים שלה דואגים. “שהורים תמיד דואגים ומבלבלים את המוח”.
אורי אמר שהוא אוהב ששואלים אותו, והוא רוצה שימשיכו.
גיא אמר שזה מנג’ס.
תום אמר שהם שואלים כל יום, “כאילו כל יום קורה משהו מיוחד”.
ושאלתי “ומה אתם עונים? אתם מספרים להם מה למדתם? עם מי שיחקתם? אם משהו העליב אתכם?”
“לפעמים”, נמרוד אמר.
“לפעמים אני בכלל לא עונה”. אמר נבו
הרבה מהם אמרו שהם עונים – “בסדר”.

אז איך עבר עליכם היום? (jase Samsara cc, nc nd 2, flickr )

“מה זה אומר בסדר?” שאלתי.
גיא אמר: “השאלה של ההורים מעצבנת! ואם לא עובר עלי משהו מיוחד היום?”
עמרי אמר: “אני רוצה שישאלו אותי איך היה היום וש”בסדר” יספיק להם. שלא ימשיכו עם השאלות, כמו מה למדת היום? יש שעורים? מה עשית?”
שאלתי אותו: “אתה לא רוצה לספר להם? אתה לא רוצה שהם ידעו מה עשית?”
ועמרי ענה – “למדתי! מה עשיתי?? קפצתי מהחלון בקומה השלישית???”
וכל הילדים צחקו.

שאלתי אותם: “אתם יודעים למה ההורים שואלים אתכם איך היה היום?”
“כן”. אלה אמרה. “כי הם רוצים לדעת שלא קרה לנו שום דבר רע”. ועדן הוסיפה, “הם שואלים כי זה שגרתי. כי זה רגיל”.
אמיר אמר: “אמא שלי שואלת אותי מה עניינים? ואני עונה תפסיקי לשאול אותי כבר. לא עובר עלי כלום”.
גיא אמר, “למה הם צריכים להתערב? זה בסדר שהם רוצים להיות מעורבים אבל הם שואלים את זה כל יום. זה ממש מחרפן.”
ועידו קפץ ואמר “תשמעו איזה הורים נפלאים יש לי. הם לא שואלים אותי כלום. רק שואלים מה אני רוצה לאכול”.
ונבו אמר “לפעמים אני בעולם שלי” ואני שאלתי, ” ואז? למה אתה לא מספר מה קורה בעולם שלך?” והוא ענה “כי לא בא לי. זה סוד.”

(141) 0

השיתוף שלך יכול לשנות להורה אחר את היום

שתפו אותנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


מיתוסים אודות חום אצל ילדים

חום אצל ילדים נתפס על ידי הורים רבים כאירוע מפחיד ומאיים. המיתוסים שנקשרו לחום רחוקים מהמציאות ומהעבודות המדעיות. בגדול: לא צריך להלחם בחום, הוא חלק מטבענו

0 (1482)

חורים ברשת תקשורת

מאת מיכל כרמל: אפשר להשתמש גם בטכנולוגיית הרשת כדי לקיים תקשורת פתוחה עם הילדים על נושאים שמעסיקים אותם. זה לא מאולץ ונותן אפשרות לביטוי, לפיתוח שפה משותפת

0 (1341)

ענישה גופנית וסמכות חינוכית – חלק שני

כיצד על המדינה (ועלינו) להתייחס לקבוצות תרבותיות בישראל שענישה גופנית היא חלק מתרבותם הקבוצתית? דעתי שאין בין ענישה גופנית לבין סמכות חינוכית ולא כלום

0 (653)