הרשמה

כבר רשומים למערכת?

התחברות

עוד לא רשומים?

שכחתי את הסיסמא

ההרשמה נקלטה בהצלחה!

מוזמנים בינתיים לקרוא את הכתבות שלנו במגזין המומחים.

לקריאה במגזין
מערכת החינוך בפינלנד ותרומתה לחיזוק הסמכות החינוכית
החינוך בפינלנד נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי. המורים זוכים לאמון מלא ולעצמאות מקצועית. במצב כזה הסמכות של המורים מתקבלת באופן טבעי על ידי התלמידים והוריהם
18/12/2016
דר' לפילוסופיה של החינוך

החורף בפינלנד קר וחשוך. החינוך בפינלנד חמים ומלא אור. בשנים האחרונות מגיעה פינלנד הקטנה (כ-5.5 מיליון תושבים) להישגים יוצאי דופן במבחנים בינלאומיים המודדים מערכות חינוך. הבלוגוספירה של הסמכות תנסה ברשומה זו לתת טעימה מכמה מהגורמים המרכזיים להישגים אלו. תיאור הדברים הקצר כאן יעורר קנאה.

חינוך בראש סדר העדיפות הלאומי

הפינים החליטו שהחינוך חשוב להם. הכי חשוב. חשיבות זו אינה באה לידי ביטוי בהפרחת ססמאות ובמילים יפות שאין להן כיסוי כמו שמקובל, למשל, במדינה אסייתית מסוימת שבה אני חי, אלא במעשים: בהקצאת תקציבים מתאימים, בדיונים ציבוריים מעמיקים על אופיו הראוי של החינוך ובהערכה לאומית אמתית למקצוע ההוראה. הדגל החינוכי שאותו מניפים בפינלנד הוא זה של חינוך ציבורי איכותי, מקיף ומשותף, שממומן על ידי הציבור (ולא בידי ההורים) ובניהול מקומי.

מערכת החינוך בפינלנד בנויה מלימודים בבית הספר המקיף (עד כיתה ט’), שעם סיומו מתפצלים התלמידים למי שימשיכו בלימודים תיכוניים עיוניים (כ 60 אחוז מהתלמידים) ולמי שימשיכו בלימודים תיכוניים מקצועיים. בהמשך הדרך יוכלו מסיימי בית הספר העיוני להתקדם ללימודים אוניברסיטאיים, ומסיימי בתי הספר המקצועיים שירצו בכך, ושיהיו בעלי תעודת בגרות, יוכלו ללמוד במוסד אקדמי מקצועי – הפוליטכניון.

כל הלימודים בפינלנד ממומנים על ידי המדינה, מהגן ועד לאוניברסיטה. ההורים אינם נדרשים ואינם צריכים לתשלומים נוספים על מנת שילדיהם יקבלו את החינוך המיטבי. כמו כן, מממנת המדינה חינוך מיוחד, עזרה מותאמת לתלמידים עם לקויות למידה או הנחיה פרטנית. כמחצית מהתלמידים בגיל בית הספר התיכון מקבלים עזרה לימודית כלשהי מהמדינה. חשוב לציין, שאין כלל פערים בהישגים הלימודיים של בתי הספר השונים בפינלנד, וההישגים דומים במרכז ובפריפריה, בערים הגדולות וביישובים קטנים יותר.

החינוך בפינלנד: קר בחוץ חם בלב (צילום: flickr-c-kelly-roberts-cc-by2)
החינוך בפינלנד: קר בחוץ חם בלב (צילום: flickr-c-kelly-roberts-cc-by2)

התייחסות למורים בפינלנד

אמון היא מילת מפתח שאותה מדגישים שוב ושוב כל הכותבים על מערכת החינוך בפינלנד, שאותה הם מתארים כמערכת ששוקדת על טיפוח האמון בין רשויות החינוך לבין בתי-הספר. ראשית לכל נותנת המערכת אמון מלא במורים. במערכת החינוך של ארה”ב, שהיא המשפיעה המרכזית עלינו בישראל, מילת המפתח המרכזית היום היא אחריותיות (accountability). כלומר, מורה או מנהל אמריקני שלא יעמוד בציפיות המערכת ממנו מבחינת הישגי התלמידים בבחינות משוות יאבד את משרתו. בפינלנד, לעומת זאת, מציבים את האחריות ואת האמון לפני האחריותיות.

הטובים בפינלנד לא הולכים לטיִס אלא לחינוך: ממוצע ציוני בחינות הבגרות של מי שמבקש להירשם ללימודי חינוך בפינלנד חייב להיות בין עשרים האחוזים הגבוהים של מסיימי התיכון. אבל זו רק ההתחלה. בסופו של דבר עוברים בהצלחה את תהליך הקבלה רק חמישה עד עשרה אחוזים מהנרשמים. כך, לדוגמה, בשנת הלימודים האקדמית 2012-2011 התקבלו 120 סטודנטים ללימודי חינוך באוניברסיטאות מתוך 2,400 מועמדים.

הלימודים נמשכים 5 שנים ולמסיימים מוענק תואר שני. כך, שלכל מורה בפינלנד, בבית הספר היסודי, בחטיבת הביניים או בתיכון, לפחות תואר שני. לכל הגננות יש לפחות תואר ראשון. בדומה לבתי הספר לרפואה בישראל שצמודים לבתי חולים, לכל אוניברסיטה פינית שמכשירה מורים ישנו בית ספר צמוד לה, שבו מוכשרים מורי העתיד. הכשרת המורים מוכוונת מחקר, כלומר ,המורים נדרשים להיות בעלי רמה אקדמית גבוהה בתחום התוכן שלהם.

שכר המורים בפינלנד נאה יחסית, תנאי עבודתם טובים ומעמדם בחברה גבוה מאד. על פי סקר שנערך בפינלנד, רוב הפינים היו רוצים להינשא דווקא למורות. לעומתם, רוב הפיניות היו רוצות להינשא (בסדר הזה:) לרופאים, לווטרינרים ולמורים.

גם בבית הספר מעמד המורים גבוה. המורים אחראים, באחריות משותפת, על בנית תכנית הלימודים בבית הספר המקיף שבו הם מלמדים, על הערכת תלמידיהם, על שיפור מתמיד של בית-הספר ועל המעורבות הקהילתית של התלמידים. בתי הספר התיכוניים הם בניהול עירוני ותכנית הלימודים בהם אחידה בכל בתי הספר הפיניים. על המורים לא מוטל פיקוח מטעם המדינה.

אין מפקחים! המורים כמעט ואינם נדרשים לקיים מבחנים משווים, ופרט לבחינות הבגרות לא מתקיימות בחינות רוחביות משוות (כדוגמת מבחני המיצ”ב הישראלים). מורי פינלנד רואים במקצועם ייעוד חברתי מהמדרגה הראשונה, זוכים לאוטונומיה מקצועית רחבה מאד ולכבוד חברתי. לכן אין להתפלא שרוב המורים הפינים יתמידו בעבודתם כמורים מסיום לימודיהם ועד ליציאתם לגמלאות.

התייחסות לתלמידים בפינלנד

מערכת החינוך הפינית מבקשת להבטיח לתלמידים למידה רגועה ונטולת פחד. מערכת זו מתנגדת להנפה המתמדת של חרב הבחינות על צווארם של התלמידים, ולכן היא מגבילה את הבחינות הנדרשות למינימום הכרחי. כך אין מבחנים סטנדרטיים, ומכאן שאין הכנה למבחנים ואין למידה אצל מורים פרטיים.

המערכת הפינית מבקשת להתאים את ההוראה לתלמיד היחיד, וכל תלמיד שנזקק לעזרה לימודית מקבל אותה בבית הספר. זו אחריותם של המורים. בבתי הספר הפינים אין הקבצות של תלמידים לפי רמת הישגים (כפי שמקובל בישראל באנגלית ובמתמטיקה), ובבית הספר המקיף משתמשים בשיטות הוראה חלופיות. כמו כן פיתחו המורים סביבות למידה שמאפשרות למידה מותאמת לסוגים שונים של תלמידים. הילד הלומד הפיני הוא לומד פעיל. פעמים רבות החלטות בכיתות הפיניות מתקבלות בדרך דמוקרטית, ובדרך כלל התלמיד הוא זה שמעריך בעצמו את הישגיו הלימודיים.

כפי שכתבתי למעלה, המדינה היא שמשלמת על תכניות של חינוך מיוחד, אולם התלמידים הלוקחים חלק בתכניות החינוך המיוחד אינם מזוהים דרך מבדקים רשמיים של המדינה, אינם מתויגים בשום מקום כתלמידי חינוך מיוחד, ולכן אינם נושאים על גבם סטיגמה חברתית.

איך כל זה מתקשר לסמכות חינוכית בבית הספר?

החברה הפינית מפנה את טובי בניה למקצוע ההוראה. למורים בפינלנד הסמכות מטעם המדינה לא רק “להעביר חומר” אלא גם להשתתף בבניית תכנית הלימודים, להחליט על דרכי ההוראה, לקבוע את ההתנהלות בתחום בית הספר ולשרטט את מערכת היחסים בין בית הספר לקהילה. המדינה, החברה הכללית ומכאן גם ההורים, מקבלים את סמכותם המקצועית של המורים.

במקביל לכך, התלמידים הפינים מקבלים יחס אישי ממוריהם ולומדים בסגנון התואם את יכולותיהם.
מכאן, שמורי פינלנד הם בעלי מקצוע, ברמה אישית גבוהה, שזוכים לקבל מכלל הציבור כבוד, אוטונומיה, כלים מקצועיים וסמכות. המורים מלמדים בכיתות שבהן התלמידים לומדים לפי יכולתם האישית, ולא באופן אחיד ומחייב. הם אינם נדרשים למבחנים תכופים שבהם עליהם לשנן “חומר”, וזוכים לאוטונומיה מסוימת. לכן, יכולים התלמידים לחוש רצויים ומרוצים בין כתלי בית הספר.

כל אלה מובילים באופן ברור לקבלה טבעית של סמכות המורים בידי התלמידים ובידי הוריהם, דבר שמוביל לחינוך מיטבי.

פינלנד וישראל

המצב בישראל מורכב ושונה מזה שבפינלנד. כך למשל הדמוגרפיה הישראלית מגוונת יותר: בפינלנד רוב מכריע של פינים דוברי פינית, מיעוט קטן של דוברי שבדית ומיעוט קטן אחר של זרים שהצטרפו למדינה. בישראל, כידוע, מיעוט ערבי גדול, מיעוט חרדי גדול, והחינוך הממלכתי מפוצל בין חינוך כללי לחינוך דתי.

ישראל מצויה במצב ביטחוני שונה מזה שבפינלנד, והדבר משפיע בוודאי על סדרי העדיפויות במדינה. כך למשל, התיאור העצמי של הפינים הוא, שבמרכז אורח החיים הפיני עומדים ההוגנות, היושר והצדק החברתי, ואלה מוקרנים על החינוך. בישראל, כך נדמה לי, לא יתאר אף לא איש חינוך אחד את החברה הישראלית כמי שניחנה במאפיינים אלה.

יחד עם זאת ולמרות זאת נוכל להתבונן במערכת החינוך הפינית כמעין מגדלור שראוי ורצוי להתבונן בו וללמוד ממנו. נדמה לי שנוכל לאמץ לפחות מקצת מדרכיה של מערכת זו, ובכך נחזק את סמכות המורים בפרט, ואת החינוך הישראלי בכלל. לדוגמה, יהיה זה משמח אם המנהיגות הישראלית תעבור מהפך מחשבתי ותחשוב באמת ובתמים, ולא כמס שפתיים, שהחינוך במדינה הוא בעל חשיבות עליונה. שתיק החינוך בממשלת ישראל הוא התיק החשוב באמת. שוועדת החינוך של הכנסת היא הוועדה הפרלמנטרית החשובה באמת. שמקצוע החינוך הוא זה שיש לעודד את מצטייני החברה הישראלית לעסוק בו, הן כשליחות חברתית ציבורית ראשונה במעלה, הן כמה שיתרום להם להתפתחות עצמית מרבית והן כמקצוע שיספק להם עבודה מרתקת.

* להרחבה ולקריאה נוספת אני ממליץ על ספרו של פאסי סאלברג, לומדים מפינלנד. תובנות ממערכת חינוכית מוצלחת, שיצא לאור בהוצאת מכון מופ”ת בשנת 2015.

ראו כאן כתבה של מיקי רוזנטל אודות פינלנד, וכאן – מאמר של גיל גרטל אודות מטרות החינוך ותכנון הלימודים בפינלנד.

(828) 0

השיתוף שלך יכול לשנות להורה אחר את היום

שתפו אותנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


התחלה חדשה לאמא שקצת שכחה את עצמה

מאז שהקמנו משפחה לקחתי בחשבון את המחויבות שלי כאמא. בגיל ארבעים הסתכלתי על עצמי: אמא גאה שקצת שכחה את עצמה. מאז כל יום עבורי הוא התחלה חדשה

0 (527)

תפקודים ניהוליים והפרעות קשב – מי ינהל את המנהל?

תפקודים ניהוליים במוח משולים למנצח בתזמורת. מדובר ביכולות כגון תכנון, בחירה, ארגון ועיבוד. אפשר לעזור לילד לפתח את המנצח הפנימי ולנצח את המציאות המורכבות

0 (672)

לגעת ביופי (וגם בטופי)

לפעמים, גם חיות מחמד שלא אמורות לתקשר זו עם זו, מסוגלות לרקום סיפור אהבה. עינת מטלון בסיפור מקסים על כלבתה האהובה ג'ינג'ר, שקיבלה חברה חדשה – החתולה טופי.

0 (1207)