הרשמה

כבר רשומים למערכת?

התחברות

עוד לא רשומים?

שכחתי את הסיסמא

ההרשמה נקלטה בהצלחה!

מוזמנים בינתיים לקרוא את הכתבות שלנו במגזין המומחים.

לקריאה במגזין
מערכת החינוך עלולה להזיק לבריאות עקב רמת סטרס גבוהה
בחיים המודרנים יש רמת סטרס גבוהה, הגובה מחיר בריאותי מאיתנו ומילדינו. חינוך אנתרופוסופי משפיע לטובה על בריאות הילדים בזכות רמת סטרס נמוכה בשגרת הלימודים
10/08/2018
רופא ילדים

ישנם גורמים רבים המשפיעים על בריאות הילדים שלנו, כגון תזונה, פעילות גופנית וחשיפה למסכים. נושאים שנמצאים בדיון מתמיד בתקשורת, וגם כאן התייחסתי אליהם בעבר. בשנים האחרונות, עם התקדמות מחקרים בתחומי המוח והלמידה, מתגלים קשרים חשובים ואולי פחות מוכרים שבין חינוך ובריאות.

סטרס והשפעתו המזיקה

אורח החיים המערבי הביא איתו מספר קשיים. אחד הקשיים הכי משמעותיים הוא הסטרס. מהו סטרס? סטרס, עקה או דחק בעברית, זו מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון של האדם, כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי ופיזי, או פסיכולוגי.

התגובה למצב כזה מפעילה מערכת הורמונלית שבה מספר מרכיבים. במערכת ההורמונלית מופרשים הורמוני סטרס מהמוח, היפופיזה והיפותלמוס, לעבר האדרנל, יותרת הכליה, ומשם לאברי המטרה של אותם הורמונים. ההורמון המרכזי במערכת הוא הקורטיזול.

מי הם אותם איברי מטרה? כל אותן מערכות שאמור לעזור לגוף להתמודד במצב של סטרס. לכן, בעת מצב סטרס נחוש עליה בקצב הלב, לחץ הדם שלנו יעלה, מתח השרירים יעלה, מספר הנשימות יעלה. רמת הסוכר בדם תעלה. נחוש תחושת פחד. כלומר אנחנו נמצאים במצב הערכות למלחמה.

וכמו בכל מלחמה, המערכות הפחות חשובות מקבלות עדיפות נמוכה יותר, ולכן נראה ירידה בתפקוד מערכת העיכול, ירידה בבניית תאים והתחדשותם וירידה בתפקוד מערכת החיסון.
כמובן שאם אנחנו נמצאים מול איום קיומי, זוהי מערכת חשובה מאד. אבל רובנו ביומיום לא נמצאים מול איומים קיומיים.

יחד עם זאת מערכות הסטרס שלנו עובדות, עובדות הרבה. הרבה יותר מלפני חמישים ומאה שנים. הסיבה היא, שאורח החיים המערבי שם אותנו בסטרס מתמיד. אנחנו חייבים לעמוד בהספקים בעבודה, חייבים להגיע בזמן ולצלוח את הפקקים, חייבים להספיק להחזיר את הילדים בזמן מהגן, חייבים להיות הורים טובים. אנחנו חייבים הרבה דברים להרבה אנשים וזה שם את מערכות הסטרס שלנו תחת איומים מתמידים.

מתוך הבנה של המערכת הזו ניתן להבין בקלות מהן ההשפעות ארוכות הטווח של סטרס מתמשך, כפי שהוכח גם במחקרים מדעיים: עלייה במחלות לב, יתר לחץ דם, סכרת, מחלות אוטואימוניות. עלייה בהפרעות נפשיות ביניהן דיכאון וחרדה, עלייה בקשיים חברתיים, השמנה, שכיחות מוגברת של מחלות סרטן מסוימות. ירידה בביצועים לימודיים ובזיכרון, וירידה בפעילות מערכת החיסון. אצל ילדים ניתן לראות ירידה בכישורי לימודים, ועלייה בהפרעות קשיי קשב וריכוז.

אפשר להימנע מסטרס

רבים מאיתנו חושבים שאולי זה עצוב, אבל אין לנו מה לעשות עם זה. אנחנו נמצאים בסטרס כי ככה בנוי העולם ואין לנו דרך לשנות את זה. לא מדויק. בעוד שבעבר חשבו כי תגובות האדם למצבי סטרס יכולות להיות ברח, הלחם או קפא, לאחרונה התגלתה מערכת רביעית של תגובה אפשרית.

כפי שמסביר במאמרו פרופסור יורם יובל’ ישנה אפשרות נוספת, אפשרות של עזרה וטיפול.
דוגמה: אתה עומד בכביש בפקק מתסכל במיוחד. מה שהכי מתסכל בפקק הזה, מעבר לעובדה שאתה עומד לאחר לעבודה, זה שכל הזמן חותכים אותך מכוניות שלא מחכות בתור כמו כולן.
כאשר אתה בוחר את התגובה הרגילה, שהיא: “מה פתאום שיעקפו אותי”, אתה מתחיל את תגובת הסטרס. הדופק עולה ואיתם העצבים, קצב הנשימה, מתח השרירים. אתה עושה הכל שלא יכנסו לפניך.

אבל גישה אחרת יכולה להיות: “האדם הזה שחותך אותי, הוא בטח עושה את זה מסיבה טובה. הוא צריך להגיע למקום חשוב, הוא בצרה. אני אוותר לו”. ברגע שהחלטת לוותר ולעזור למישהו אחר אתה בעצם מפעיל מערכת הורמונלית אחרת לגמרי. זוהי מערכת שבה מופרשים הורמונים כמו אוקסיטוצין ואנדרופינים . הם גורמים לירידה בדופק, ירידה בלחץ הדם, ירידה במתח השרירים, שיפור מערכת החיסון. הם גם גורמים לנו לתחושה נעימה וטובה בגוף, כמו אחרי פעילות גופנית, מוסיקה טובה, או עיסוי נעים.

מתוך הדוגמה הזו ניתן להבין שתפיסת החיים שלנו, גם לגבי מאורעות יומיומיים, יכולה להשפיע רבות על הבריאות שלנו.
מחקרים שבדקו מצאו שאנשים שנוהגים לעזור לאחרים, חיים יותר!

ומה בין זה לבין הילדים שלנו? הילדים שלנו נמצאים בסטרס בדיוק כמונו. במיוחד כאשר הם נמצאים במסגרות חינוכיות. עבודות שבדקו את רמת הקורטיזול, הורמון הסטרס, בילדים בגילאי גן, מצאו כי רמתו מוגברת בדם פי שלוש וחצי בילדים שנמצאים בגן, לעומת ילדים שנמצאים בבית.

קל להבין, כי שהייה בבית הספר, במערכת שבה ילדים קטנים מוקפים בסביבה רועשת, ילדים רבים בכיתות צפופות, סדר יום לחוץ, ודרישות מערכת החינוך שלא תמיד תואמות את יכולותיהם, תעלה את רמת הסטרס אצל הילדים בצורה משמעותית. מערכות כאלה, אם הן רוויות באלימות מסוגים שונים, רק מחמירות את הקשיים שאיתם נאלצים להתמודד ילדים החל מגיל שש שנים. לא מעט הורים פונים לחפש מסגרות אחרות לילדים שלהם. מתוך החיפוש הזה עולה שאלה האם מדובר באם במסגרות שנותנות מענה, לפחות לנושא הסטרס.

סטרס בשגרת הלימודים פוגע בבריאות הילדים (צילום: flickr Flresam cc nd2)

החינוך האנתרופוסופי יותר רגוע

החינוך האנתרופוסופי, שקרוב לליבי וקשור לעבודה היומיומית שלי, מציע אלטרנטיבה. התפיסה החינוכית המרכזית שמה את הילד והשלב ההתפתחותי שלו במרכז, ומתאימה את הלימודים לשלב שבו נמצא. הדגש הוא על לימוד מתוך תהליכים עמוקים יותר ולא שינון גרידא. מתוך משחק, ציור, עבודת ידיים, דקלום. הפנייה היא לעידוד כוחות היצירה, על מנת לתת לאני האינדבדואלי של כל ילד למצוא את המקום שלו בעולם.

בחינוך הזה הילדים מוקפים בסביבה שבה יש פחות סטרס ככל שניתן. הכיתות מוארות באור נעים יותר, הצבעים רכים, האוירה בבית הספר נטולת טלפונים סלולריים ומערכות כריזה, ולכן שקטה יותר. בכל שכבה יש לרוב כיתה אחת, כך שיש פחות צפיפות בבית הספר. יש דגש על לימודים מעשיים ויציאה החוצה, ופחות על מבחנים והישגים מדידים. כל אלה מפחיתים את הלחץ על הילדים הרכים ותורמים להרגשה שלהם במסגרת חינוכית.

מחקרים חדשים יחסית ששופכים אור על התפתחות המוח, מצאו, כי המקום שבו נפגשות שתי אונות המוח הגדול הוא בכפיס המוח. זה הוא החלק העצבי הגדול ביותר במוח ותפקידו לגשר בין האונה השמאלית לימנית, ובין צד ימין בגוף לשמאל. חלק זה הוא מהאחרונים להבשיל בהתפתחות המוחית. ההזנה החושית הבריאה עבורו היא תנועה גופנית כמו קפיצה בחבל, טיפוס, ריצה ומשחקי מעגל, ופעילויות מוטוריות עדינות כגון רישום צורות, סריגה, קיפולי נייר, קדרות, נגרות, רקמה ואפיה. בנייה נכונה של כפיס המוח יוצרת מיזוג בריא בין חשיבה אנליטית לאינטואיציה ומטפחת חשיבה יצירתית.

לעומת זאת, בניה לקויה של כפיס המוח פוגעת בתקשורת בין האונות ועשויה לגרום להפרעות קשב ובעיות למידה. על אף שבתי הספר האנתרופוסופים הראשונים קמו הרבה לפני מחקרים אלו, כל דרכי הלימוד המצוינות מעלה נמצאות בתכנית הלימודים השוטפת האנתרופוסופית.

דרך מעניינית לבחון האם מערכת כזו משפיעה על הבריאות של ילדים היא מחקר שבוצע בגרמניה (כאן). צוות חוקרים ממכון מחקר בברלין אסף נתונים מ-1136 בוגרי חינוך ולדורף, מארבעה בתי ספר שונים בגרמניה, בגילים 20 עד 80. הבוגרים נדרשו לענות על קשת רחבה של שאלות הנוגעות לבריאותם, השכלתם, מעמדם החברתי והחינוך שקיבלו בבית. שאלון דומה מולא על ידי קבוצת ביקורת של בוגרי בתי ספר אחרים מאותם ערים, מאותו אזור ומחתך סוציו-אקונומי דומה.

מתוצאות המחקר עולה, כי בוגרי בית ספר ולדורף סובלים פחות ממספר מחלות לעומת בוגרים של בתי ספר אחרים. מחלת הסוכרת, שנחשבת היום מגיפה בריאותית בעולם המערבי, שכיחה ב-60% פחות אצל בוגרי חינוך ולדורף.

לסיכום: החיים המודרנים מאופיינים ברמות סטרס גבוהות, הגובות מחיר בריאותי. הסטרס משפיע גם על הילדים שלנו: חינוך פורמלי מעלה את רמת הסטרס, חינוך אנתרופוסופי יוצר סביבת לימודים בה יש פחות סטרס ובכך משפיע לטובה על הבריאות של הילדים שלנו.

(74) 0

השיתוף שלך יכול לשנות להורה אחר את היום

שתפו אותנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


החופש ו"עונשו" - קבלת פנים כאשר ההורים חוזרים מחופשה

לפני שיצאנו לחופשה "דיברתי" עם שוקו ולבן השימפנזים, והבטחתי להם שנחזור מהר ושזה רק לכמה ימים. ידעתי כמובן שאין הם מבינים אך האמנתי שהכל יעבור בשלום

0 (820)

איך נקרא לו? בחירת שם לילדים שלי ולחיות הבר שגדלו אצלנו

בחירת שם לבעל החיים שאותו אנו מגדלים ובו אנו מטפלים יום ולילה, הוא מעשה חשוב. הוא מייצג מהלך של התקשרות לבעל החיים ולקיחת אחריות על גורלו

0 (570)

המשפחה מתרחבת - לשמור על הזוגיות בזוגיות משתנה

מאת גילית אבטליון: לפני הלידה הראשונה הזוגיות הייתה בעדיפות עליונה, ולאחריה הזוגיות משתנה. הנה כמה עצות כיצד לשמור על הזוגיות

0 (497)