הדינמיקה במשפחה היא תמיד אינטנסיבית ורבת רבדים. היום אספר על עקרון הצרכים הבסיסיים וכיצד הוא משפיע על ההתנהלות שלנו עם כל אחת ואחד במשפחה ומחוצה לה.

זה יכול להיות הילד, הבעל או המורה בבית הספר. בבית, בעבודה או בכל סיטואציה אחרת. את באינטראקציה של דו שיח, וחשה ששום דבר לא זורם באמת. את חשה שכל הדיבורים מובילים למבוי סתום. את חשה לא מובנת, גם ילדך או שותפך לשיחה חש מתוסכל. אתם מדומים לשני תוכים, אומני המילים והתקשורת, המדברים אחד אל השני בשתי שפות שונות.

התגובות לכך שונות. לעתים זה מעורר כעס, לעתים חוסר אונים, לעתים זה מוביל לשיחה והשתדלות מתמשכת שרק מרחיקה אתכם מהמטרה… או אולי לצעקה, או לטריקת דלת. ואחר כך בדרך כלל מופיעים רגשות אשם ופיצוי כלשהו.

זה לא נעים, לא בונה ולא מקדם. מה קורה כאן?
בואו נתבונן מקרוב…

מהי מטרת כל דו שיח ?

בראש וראשונה, המטרה היא, ששני הצדדים יחושו שהערכים הבסיסיים שלהם מסופקים. תחושת הסיפוק היא חוויה רב-חושית המועברת בשפת גוף, תחושות גוף וידיעה פנימית של רווחה. כשהצרכים הבסיסיים שלנו מתמלאים, ולכולנו יש צרכים בסיסיים, בין אם אנו בוגרים או פעוטות,
אנו נרגעים,
גופנו משתחרר,
אנו מתרחבים,
נפתחים,
זורמים,
היצירתיות שלנו שופעת ואפשרויות חדשות מתגלות.
נוצר מרחב בו יש מקום גם לאחר.

זהו התנאי הבסיסי לדו שיח מלב אל לב, דו שיח בוגר ואחראי עם ילדתך או כל אחד אחר. אינטראקציה רב-חושית' היא גישה המקדמת שימוש פעיל במסרים המגיעים מהגוף ומהחושים, עם קשב פנימי לצרכים של עצמנו ולצרכים של בן זוגנו לשיחה.

במידה והתנאי הזה לא מתקיים, ששני הצדדים חשים שהערכים הבסיסיים שלהם מסופקים, האינטראקציה תהייה רוויה במתח ותחושת נפרדות, לא תהייה אותנטיות בשיחה, לא יהיה שיתוף פעולה אמיתי. זה לא מקדם, אלא מעכב אותנו.

בחינת הצרכים הבסיסיים לשיפור דו שיח

ישנן שתי גישות שהשפיעו על ההבנה שלי של צרכים בסיסיים. פירמידת הצרכים של מאסלו ותקשורת לא אלימה של מרשל רוזנברג. בגישה שלי, המבוססת על הרב-חושיות, ניסחתי שבעה צרכים רגשיים בסיסיים, אשר חסרונם או סיפוקם מתבטא בברור בתחושות הגוף :

1. הצורך לחוש ביטחון
2. הצורך לחוש תמיכה והגנה
3. הצורך לחוש בשייכות
4. הצורך לחוש אהבה וקבלה
5. הצורך לחוש מובנת
6. הצורך לחוש מוערכת
7. הצורך לחוש חופשיה ואוטונומית

בפעם הבאה שאתם חשים שאתם, או הצד השני, התנגדות או התבצרות, ושאתם עסוקים בהשתדלות ואולי בהימנעות, נשמו עמוק וקחו פסק זמן קצרצר.
חושו את גופכם,
חושו את הלמות לבכם,
ושאלו את שאלת השאלות,
מהו הצורך שלי כרגע שאינו מסופק ומכווץ אותי מבפנים?

למשל, בהתארגנות בבוקר. כולם ממהרים ואת כמעט מאחרת לעבודה, הילד שלך מתמהמה למעלה ופתח משחק קופסה, לא ממש קשוב למתרחש סביבו, את נלחצת ואפילו כועסת. הרי הוא יודע שזה לא הזמן המתאים, שצריכים להתארגן מהר לבית הספר!
מוכר?

עברו את הרשימה של כל שבעת הצרכים וחושו את המתחולל בתוככם.
שאלו והקשיבו:
מה קורה לי בגופי עכשיו?
אני מרגישה בטוחה בסיטואציה?
הגוף שלי נינוח?
הקול שלי טבעי?
אני נושמת ברוגע?

ייתכן שתחושי שהתנהגות ילדך מעוררת בך תחושת כעס, כי הוא לא מעריך את הצורך שלך בתכנון זמנים. אולי את חשה לא מובנת, הרי אמרת לו להתארגן הרבה פעמים והנה התנהגותו חוזרת על עצמה. או אולי את לא חשה בטוחה כי תאחרי לעבודה וזה לא יתקבל בעין אוהדת, זה מלחיץ אותך מראש, והילד חש זאת.

בדקי את המתחולל בנפשך. עברי את כל שבעת הצרכים. הגוף יוביל אותך בתהליך. את תדעי. זה פשוט וטבעי, צריך פשוט לשאול ולהקשיב. אני מבטיחה שעם הניסיון, המעבר בין שבעת הצרכים נעשה ברור וקל. תוך כך, נבין את המתחולל בנפשנו, מה שיוביל למציאת פעולה מודעת ומאזנת.

עצם התקשורת עם עצמנו והתייחסות לחוויה שאנו חווים מתוך ההיבט הרגשי מחזקת את החיבור שלנו לכוחנו הפנימי ומרגיע. העיקר הוא, הידיעה שאנו פועלים בבגרות ובאחריות. זה הכוח שמניע אותנו ומוביל להתנהגות הורית מאוזנת.
כאם או כאב, יש ביכולתך לספק את הצורך של עצמך, להבין את עצמך ולמצוא את הכוח להתבונן ולראות למה ילדך זקוק.
מה חסר לו כרגע?

מכאן ניתן לפנות כדי לחוש את ילדנו, או בן שיחנו ולבחון מהו הצורך שלו שאינו מסופק.
ואז לפעול.
ואז לנשום שוב עמוק,
ולנתב את השיחה באופן רגשי. להיות נוכחים. אחראים לתפקיד שלנו ביצירת הסיטואציה הזו. לערב את כל החושים, להיות בקשב. זוהי תקשורת רב-חושית.
אני מבטיחה לכם שרק התהליך הזה יחולל פלאים בדו השיח שלכם!

.
צבת הים מסמלת את הקשר בין הילד לאם, הצורך בהגנה והיכולת להתמסר לרגשות שלנו, הנה שיר צבת הים:

אני טבולה במים,
רפויה ובוטחת.
אני נישאת על ידי הזרמים,
מעורסלת,
מובלת למקום לא ידוע.
הים הוא ביתי,
אני נושמת ברוגע,
צפה ושוקעת,
נגלית ונחבאת.
הגלים משחקים עמי, הם עמיתיי הנאמנים.
המים עוטפים אותי ושומרים עלי,
באמון מלא אני מתמסרת ונענית לקריאתם,
ולבי שקט.

במאמרים הבאים אכתוב על כל צורך בנפרד, עם תובנות וטיפים ותרגילים.
מאחלת לכם שתזכו לשיתוף פעולה פורה ומעצים,
אור