לנושא השנתי של משרד החינוך שלום רב,
בהתקדש עלינו שנת הלימודים תשע"ז אני מאחל לך, שתהיה זו השנה האחרונה שבה אתה מתקיים במתכונת הנוכחית. על פי מתכונת זו, מישהו, אי שם במסדרונות משרד החינוך, מחליט על ערך, שאתה נושאו בגאון לאורך כל השנה, שראוי שכלל ילדי ישראל ילמדוהו בשקיקה. בהמשך להחלטה, אנשים טובים וראויים שוקדים על תכניות ומערכי שיעור מגוונים ואיכותיים, שמיועדים לכלל המורים במסגרות הלימוד השונות.

מאחל לך הנושא השנתי שלא תהייה אחיד לכולם (צילום: pixabay)

.

ומדוע האיחול לחיסול?
* משום שכלל לא ידועים הקריטריונים שעל פיהם נבחר הערך בכל שנה;
* כלל לא ברור שעל משרד החינוך לבחור בכלל ערכים ראויים וללמדם (וכבר פקפק בכך באריכות ס. יזהר);
* כלל לא ברור שמשרד החינוך מסוגל להצליח לחנך בכפייה לערכים ראויים (וגם בכך כבר הטיל ספק ס. יזהר, ועל חוסר ההצלחה יעידו, למשל, ובקול גדול חברי לה-פמיליה);
* ידוע הנתון הסטטיסטי שבשנת הלימודים הבאה יהיו בכיתות א' 25% תלמידים ערבים-ישראלים. כיצד מתקשר אליהם הנושא השנתי הערכי הנבחר לשנת תשע"ז "ירושלים"? ירושלים זו שבה תלמיד ממזרח העיר מתוקצב במחצית הסכום מתלמיד במערבהּ. שתכנית הלימודים של החינוך הממלכתי-דתי (שהוא בשר מבשרו של משרד החינוך) במסגרת הנושא השנתי "ירושלים" מייחלת להקים במהרה את בית המקדש על הר הבית. ירושלים שבקבוצת הכדורגל שלה לא יכול לשחק שחקן ערבי;
* ידוע הנתון הסטטיסטי שבשנת הלימודים הבאה 22% מתלמידי כיתות א' יהיו חרדים. כיצד מתקשר אליהם הנושא השנתי (מתשע"ו) "האחר הוא אני"? שהרי האדם החרדי מבקש דווקא להיבדל מהאחר היהודי ובוודאי מזה הערבי, בדיוק משום שהאחר אינו הוא. גם הנושא השנתי של תשע"ב – "אורח חיים פעיל ובריא", אינו תואם באופן מלא את אורח החיים החרדי;
* כיצד מתקשר לאלה גם לאלה הנושא השנתי מתשע"ג "מנהיגות פורצת דרך – דמותם, חזונם ופועלם של דוד בן-גוריון ומנחם בגין"? האם באיזה שהוא מובן היו השניים דמויות מופת לערבים או לחרדים?

ובכן, נושא שנתי, אני מאחל לך להשתנות:
* לנסות ולחנך בבתי הספר או בגנים רק לערכים מרכזיים שיש עליהם הסכמה גורפת של הורים. ערכים כאלה ניתן לחפש רק בדרך של הידברות חופשית ולא של כיפוף ידיים בידי הרוב. אם אין בנמצא ערכים כאלה, ואמנם ייתכן שזהו המצב, אזי יש להרפות ולא לנסות לכפות את ערכיהם של קברניטי החינוך הממלכתי על אחוז כה ניכר של מי שאינם משתייכים לזרם המרכזי במדינה;
* אני מציע לך להשתדל להשאיר את עיקר החינוך הערכי בידיהם של ההורים, ולעודדם לעסוק רבות בחינוך ערכי בבית, שהרי המדובר בילדיהם האהובים;
* אני מאחל לך (ולכולנו) שמורות ומורי ישראל יהיו אנשי מעלה, שחינוכם הערכי – כזה שאינו בהכרח אחיד לכול ושאינו בא מטעם המדינה – ישרת היטב את קהילת בית הספר המסוים שבו הם עובדים;
* אני מאחל ומייחל שאת החינוך הערכי לא יימסרו הללו כבדרך אגב במסגרת שיעורי החינוך הקצרים והסְפורים, אלא כחלק בלתי נפרד מכל מעשה חינוכי שלהם ובכל מקצועות הלימוד;
* אני מאחל לך שגם מורים מעולים אלה ינהלו דיאלוג כן עם ההורים, על מנת לוודא שהערכים אכן מוסכמים עליהם וידועים להם.

אני מאחל לך שנה טובה,
ערן