"החלום שלי הוא שהילדים יאכלו בריא" זה משפט שאני שומעת מהרבה אנשים שאני מדברת איתם. והאמת היא שלפני כמה שנים גם אני אמרתי את זה. רובנו מודעים, משקיעים ואכפתיים לגבי התזונה של הילדים שלנו, אז איך בסופו של דבר רוב הילדים לא אוכלים בריא במיוחד? ויותר חשוב, איך גורמים להם כן לאכול בריא?

הוויתורים שלנו

כשאנחנו הופכים להורים, ברור לנו שאנחנו רוצים שהילדים יאכלו בריא ונכון, ואז אנחנו מגלים שלתינוק החמוד שלנו יש העדפות משלו. הוא אוהב את הפירות ולא את המרק (או להיפך). או שבכלל הוא אוהב לירוק את כל מה שהכנו במיוחד בשבילו בהקפדה ובאהבה. אז אנחנו מתחילים להילחץ, "הוא לא אכל היום כלום", אז נותנים לו מעדן חלב. בגן המשחקים הוא טועם במבה מהבן של השכנים, ושוקולד שסבתא הביאה כדי "לפנק אותו קצת", ועכשיו הוא כבר ממש לא מוכן לטעום מהירקות, וצועק וזורק על הרצפה, ומסכים לאכול רק פסטה בלי רוטב וחביתה עם קוטג'. ואנחנו תופסים את הראש, מתוסכלים ומודאגים, אבל מנחמים את עצמנו שלפחות הוא אוכל משהו, ומכינים כל יום את מה שהוא אוהב במיוחד בשבילו. ושוב מנחמים את עצמנו – "זה יעבור לו כשהוא יגדל", ו"גם אנחנו גדלנו ככה, ויצאנו בסדר".

נכון, רוב הילדים עוברים שלב בררני ומצומצם בגילאים הצעירים (בדרך כלל בין גיל שנתיים עד גיל שבע) ואחריו לרב מרחיבים את הרפרטואר הקולינרי שלהם, ובא לציון גואל. חלק מהילדים יישארו בררנים עד שהם יהפכו למתבגרים או אפילו למבוגרים, ורק אחוז קטן מהילדים יגדלו להיות מבוגרים בררנים. אז אפשר להשלים עם זה ולקוות לטוב, אבל אפשר גם לנסות ולהשפיע על הסיכויים לכל אחד מהתסריטים.

אז מה אנחנו יכולים לעשות?

דוגמה אישית ולאכול יחד – נכון, זו כבר קלישאה ושמעתם את זה עשרות פעמים. אבל מה לעשות, זה פשוט נכון. כהורים, יש לנו יכולת השפעה עצומה על הבחירות של הילדים דרך הדוגמא האישית שאנחנו נותנים להם. הילדים צופים בנו בכל דבר שאנחנו עושים (גם כשאנחנו לא שמים לב) ומחקים אותנו. ככה הם לומדים ומתאמנים לחיים. הטעות הראשונה שאנחנו עושים כהורים היא "להאכיל את התינוק". משמע, מושיבים את התינוק לאכול לבד, ורק אחרי שהוא אכל מתפנים לאכול בעצמנו. אנחנו והוא מפספסים כך את ההזדמנות ללמידה של אכילה נכונה, שימוש בסכו"ם, התנהגות נאותה סביב השולחן וניהול שיחה. הבן השלישי שלי ישב איתנו בכל הארוחות המשפחתיות עוד כשהתקיים על הנקה בלבד, ואם שואלים אותי – התחיל לפתח את התאווה שלו לאוכל כבר אז.

להימנע מתפריט ילדים – הרבה הורים מתייאשים מלנסות ולגרום לילדים לאכול בריא או לאכול את מה שהיו רוצים שיאכלו, ולכן מכינים מראש אוכל למבוגרים ואוכל לילדים, כדי להימנע מעימות עם הילדודס. תפריט הילדים בדרך כלל יכלול שניצלים, אורז לבן, פסטה ברוטב עגבניות או בלי רוטב, סלט ירקות פשוט וכדומה. ברגע שלילדים יש אלטרנטיבה פשוטה ומועדפת, אין להם שום סיבה או מוטיבציה לנסות או לטעום "אוכל של מבוגרים", והבחירות שלהם מתקבעות סביב אותו תפריט ילדים. אני לא אומרת ללכת ראש בראש ולהכין רק אוכל מורכב ושל מבוגרים, אבל להכין ארוחה אחת לכל המשפחה. וודאו שיש לפחות שתי מנות שהילדים אוהבים (גם אם אחת מהן היא הלחם), ותנו להם לבחור לבד מה הם אוכלים.

נסו את שני הטיפים האלה בתור התחלה, ובמאמרים הבאים אציג טיפים ורעיונות נוספים שתוכלו לנסות אצלכם בבית. בתיאבון !