המשאית של המדליות בדרכים ורואה אתכם, ההורים האמיצים שנוסעים נסיעות ארוכות לאילת, לרמת הגולן, לטבריה, או לכל מקום שדורש נסיעה לא קצרה עם זאטוט אחד או שניים (או יותר) ברכב. אם המשאית מסמנת לכן לעצור בצד, כדאי לכם. בטוח תקבלו איזו מדליה.

המאורע: נסיעה בת יותר משעה.
המשתתפים: הורה (אחד או שניים), ילד (כל מספר בין אחד לשש. תלוי בכם), כלב (לאמיצים).

מדליית השף: להורים שהביאו מספיק אוכל, ממגוון סוגים כך שישאר משהו גם כשמגיעים ליעד כשכולם, כולל ההורים עצמם, שבעים.

מדליית מורה של"ח: להורים שיודעים בדיוק איפה כדאי לעבור בדרך, איזה אטרקציות יש באזור והכי חשוב: איפה אפשר לעצור לפיפי.

מדליית הדימום מהאוזניים: להורים ששומעים את אותה המוזיקה, שלא הם בחרו, בריפיט כבר שלוש שעות.

מדליית הצביעות: להורים שאוסרים על שימוש בסלולרי או טאבלט במהלך הנסיעה כי זה לא בריא, אבל מבלים את רוב הדרך בפייסבוק.

מדליית הצביעות הנסתרת: אותם הורים, רק שהם מצליחים להסתיר את העובדה שהם בפייסבוק מהילדים.

מדליית ההיגיון: להורים שמרשים זמן מסך מהבוקר בדרך…

מדליית עם הספר: להורים שפשוט נותנים להם לקרוא בדרך. אות הצטיינות נוסף יינתן להורים שיביאו גם שקיות הקאה.

מדליית מדריך הנוער: להורים שמכירים את המילים לכל השירים, כל משחקי הנסיעה ויודעים להעסיק את הילדים כל הדרך.

מדליית האיפוק: להורים שמצליחים להימנע מאיום הסרק :"אם לא תהיו בשקט, אנחנו מסתובבים!"

.

מדליית האיפוק למתקדמים: להורים שמצליחים להימנע מאיום הסרק :"אם לא תפסיקו לריב, אני מוריד אתכם מהאוטו!"

מדליית הטטריס: להורים שמצליחים למקם שלושה מושבי בטיחות לילדים בגדלים שונים בספסל האחורי וגם מזוודות, עגלה, תיק נסיעות ושולחן פינג פונג בתא המטען.

מדליית הטטריס למתקדמים (עם הצורות המשונות): אותם הורים, רק שהם זוכרים להביא את המוצץ לקדמת הרכב.

המשאית של המדליות הולכת דווקא לאחד הילדים הפעם. לזה שהצליח להתאפק כל הדרך ולא הוריד אותנו לשוליים בשביל פיפי …