הופעה של חום אצל ילדים מהווה אירוע הנתפס מפחיד ומאיים עבור הורים רבים. סביב חום אצל ילדים נקשרו עם השנים מיתוסים רבים, שלעתים רחוקים מהמציאות ומהעובדות המדעיות. הנה כמה מהם:

מיתוס 1: חום הוא דבר מסוכן.
לא, לא ושוב לא.
"חום" אינו תופעה מסוכנת, זוהי תגובה טבעית ותקינה של מערכת החיסון שלנו למחלה. מצב של "חום" מוגדר מעל 38 מעלות, ואינו מסוכן עד 41 מעלות. כל מדידת חום בערכים האלה אינה מסכנת את הגוף או פוגעת במערכותיו.

אין צורך להעיר ילד שישן בלילה גם אם חומו סביב 40 כדי להוריד את החום. חשוב לציין, כי מחלת חום שבאה עם מצב כללי ירוד, ישנוניות, הקאות חוזרות, קשיי נשימה, כאבים עזים, התפשטות של פריחה מצריכה הערכה רפואית.

.
מיתוס 2: חייבים להוריד את החום, ולרדוף אחריו עד שנכנע!
לא ממש.
ההנחיה הכללית הנכונה ביותר לגבי טיפול בחום היא, שהטיפול צריך להינתן כאשר הילד סובל. אם הילד סובל ב- 38.5 מעלות, תנו לו תרופה על מנת להוריד את החום. אם הוא שמח וטוב לב גם ב- 40 מעלות, אין צורך לנסות להוריד את החום.

.
מיתוס 3: הורדת חום היא חלק חיוני בטיפול והחלמה
ממש לא.
ישנן לא מעט עבודות שהראו שהורדת חום בזמן מחלה דווקא מאריכה אותה. כלומר, שימוש מועט בתרופות המורידות חום מקצר את משך המחלה.

.
מיתוס 4: החום הוא תוצר לוואי מיותר של המחלה
כנראה שלא.
עבודות בשנים האחרונות הראו, שחלק מזרועות מערכת החיסון מתפקדות טוב יותר בזמן חום. מכך אנו לומדים, שהגוף שלנו לפעמים הרבה יותר חכם מאיתנו …

.
מיתוס 5: כדאי לשלב תרופות נוגדות חום
זאת לא ההמלצה.
התרופות המקובלות לשימוש בהורדת חום בילדים הנן פרצטמול ואיבופרופן. בעבודות שונות שבוצעו נראה, כי יעילותן דומה וכך גם בטיחותן:
פרצטמול ניתן לתת כל 4 שעות במינון של 15 מיליגרם לקילוגרם למנה.
איבופרופן ניתן לתת כל 6 שעות במינון של 10 מיליגרם לקילוגרם למנה.

ועדה שבחנה את נושא החום בילדים המליצה שלא לשלב באופן רוטיני את שתי התרופות מחשש לטעויות במינונים. במקרים בהם אין תגובה מספקת לאחת התרופות, והילד או הילדה עדיין סובלים בשל החום, ניתן לשלב תרופה מהקבוצה השנייה מספר שעות אחרי המנה הראשונה .

אם החום לא ירד והילד או הילדה בסך הכל בסדר, אין צורך לרדוף אחריו עם תרופות נוספות רק כדי לסמן וי ליד הורדת החום מתחת ל38. לא ירד? אז לא.

.
מיתוס 6: חום גבוה יכול לגרום לפרכוסי חום
הנחה שגויה ברובה.
ישנם ילדים שבזמן חום נוטים לפרכס. פרכוסי חום בילד בריא הנם לרוב פרכוסים קצרים, ואינם מסוכנים. יתרה מכך, גם הורים שיודעים שילדיהם עלולים לפרכס בזמן חום לא מצליחים למנוע זאת. הסיבה היא, שרוב הפרכוסים קורים ביממה הראשונה של החום עם עלית החום עוד לפני שהם יודעים שילדיהם חולים. עבודות שבוצעו בנושא הראו, שגם הורדה קפדנית של החום בקרב הורים לילדים עם פרכוסי חום לא הורידה את שיעור פרכוסי החום.

חשוב לזכור, שרוב הילדים אינם מפרכסים בחום. כך שאם ילדכם כבר עבר מספר מחלות חום והוא בשנתו השנייה או השלישית לחייו, לא סביר שפתאום יתחילו פרכוסי חום.

.
מיתוס 7: חום נגרם מיציאת שיניים
לא מדויק.
אם חשבתם לשלוח את הילד שלכם לגן עם חום בטענה שצומחות לו שיניים, תחשבו שוב. עבודות מראות שיציאת שיניים יכולה לגרום לאי שקט, יציאות רכות וחום נמוך. חום גבוה שנמשך מספר ימים, כנראה לא נובע מבקיעת שיניים.

.
מיתוס 8: חום גבוה מעיד על מחלה חיידקית ומצריך טיפול אנטיביוטי
שוב טעות.
עבודות רבות בדקו את הקשר שבין חום לבין מידת מסוכנות המחלה. בעבודות התגלה, כי וירוסים כמו חיידקים יכולים לגרום לחום גבוה. מידת הירידה של החום בתגובה לתרופות להורדת חום דומה גם במחלות חיידקיות וגם במחלות ווירליות. חום מעל 41 מעלות כן נקשר בשיעור גבוה יותר של מחלות חיידקיות, אך ברוב מחלות החום לא מגיעים לחום שכזה.

.
מיתוס 9: הורדת חום לילד באמצעות תרופה ושליחתו לגן, היא כמו שליחת ילד ללא חום לגן
טוב,זה לא ממש מיתוס אלא מין מנהג שהורים לעיתhם מאמצים.
כן, זה מעצבן. כן, זה תמיד בזמן הכי גרוע. כן, אין היום מי שיישאר איתו בבית, ובסך הכל הוא בסדר.
אבל אם היה לילד חום בלילה לא שולחים אותו לגן בבוקר, גם אם נראה שהוא מרגיש טוב.

ההנחיה היא הפוגה של 24 שעות בחום לפני חזרה לגן או לבית הספר. למחלות מסוימות יש כללים שונים. ההנחיה נועדה גם כדי למנוע הפצת מחלות וגם כדי לשמור על הילדים שלנו. ילד חולה מקומו בבית ולא בגן או בבית הספר.

לסיכום: אם המחשבה על חום והמלחמה בו גורמת לכם אי נוחות, ממליץ לכן ולכם להכיר את הגישה האנתרופוסופית למחלות חום. על כך אכתוב בשבוע הבא, ואוסיף פה קישור.