אודותיי: המאמרים שלי->
הייתי בהיי-טק, חיים רגילים, דירה, ילדים, חברים, פינוקים ומשכנתא…
לידת בתי השנייה שנתה בי משהו…
לקח שלוש שנים אבל הודעתי בעבודה שאני עוזבת.
מסביבי היו מין אי אמון וקצת כמיהה לדבר הזה,
ב'דבר הזה' אני מתכוונת לעצירה שאפשרתי לעצמי, שאני עוזבת כדי לפסוע בדרך שאולי יותר נכונה לי.
מאז, 11 וחצי שנים, (ונוספו 3 ילדים) אנחנו גדלים ביחד,
מאמינה, לומדת, מנסים, חוקרים, מתמתקים מרגעי הנחת ונושמים עמוק באחרים.
מי שחשבו לעשות ילדים כדי לנוח ושיהיה קל, כנראה לא חשבו ממש טוב…
אבל בכל זאת יכולה לומר שהמסע הזה מאד מתגמל, מעניק משמעות ומחבר אותי (ואותנו) אלי ולעולם.
מוזמנים להצטרף ולשמוע איך זה ולמה זה,
לילך
המייל של לילך: lilach@gdelim.co.il
-
שיחה עם הילד שאומר: "אני מרגיש שאני ילד רע..." שיחה שיש בה קבלה שלמה, החזקה של נוכחות, ללא הכחשה ומבלי להשבר. אולי זה יראה לכם כמו קסם, אבל יש כזאת תקשורת, והיא באמת מאפשרת את השינוי שמבקש לקרות29/07/2018
-
על תחרותיות וחינוך ביתי יש תחרותיות בחינוך ביתיץ אבל משום שהסביבה החברתית היא רב גילאית ומגוונת, התחרותיות פחות צורבת. האם אפשר לקחת מזה רעיונות לטובת הילדים במסגרות חינוך אחרות?06/03/2017
-
לראות את הילדים גם כשהם מתנהגים "לא יפה" גם התנהגות המובילה לנחת הורית וגם התנהגות לא רצויה, "לא יפה", שתיהן רצוי שתהיינה מוכלות, מנוחמות ונתמכות במרחב המשפחתי המוגן והמפתח20/02/2017