"איך היה לך היום?"
" כיף!"

זה אמנם דיאלוג רווח בין הורים לילדים, אבל זו לא הכוונה שלנו ביצירת תקשורת עם הילדים. להרגלי השיחה בבית ישנה תרומה רבה לקשר המשפחתי, להתפתחות השכלית של הילדים, לכישוריהם החברתיים, וכן לבקרת ההורים. כדי לפתח שיחה, כדאי לנצל הזדמנויות, להתפנות, לספר על עצמנו ולהיעזר במשחקים שמניעים שיחה.

ואחרי שהבנו כמה זה חשוב, ניתן לתרגל ולשכלל את מיומנויות השיחה שלנו באימון בשיחה. כמו כן, אולי תמצאו עניין באימון בנושא נוכחות, וכן באימונים להורים למתבגרים בנושא הקשבה, שיחת עימות ושיחה מביכה.

.
משחק שיחה בתור התחלה
לפעמים נוח לנו לשמוע שהיה "כיף" או "בסדר", להחליק ולעבור הלאה. מודה שגם אני חוטאת בזה לפעמים, מעין סימון "וי" על השעות המרובות שבהן לא היינו יחד\ שמקנה לנו שקט תעשייתי.
אבל מה באמת אנחנו יודעים על מה שעובר עליהם, על החוויות שהם צוברים, על הקשרים שהם יוצרים?

יש ילדים שאוהבים לספר ולשתף – הקטנה שלי כזו – יש כאלה שגם נכנסים לפרטי פרטים ומספרים הכל מבלי להשמיט אף פרט, ויש ילדים שמסכמים יום שלם במלה אחת: "כיף" או "בסדר" ולפעמים הם גם מרחיקים לכת ואומרים "לא זוכר". גם אחד כזה יש לי בבית – מאוד מתסכל אותי לדעת שהוא משתף אותי רק במקרים קיצוניים. השאיפה שלי היא להיות מודעת לחוויות שעוברות עליו בשגרת היומיום. כדי לנסות לדובב אותו קצת, אימצתי רעיון ששמעתי פעם ואני משתדלת ליישם אותו בהזדמנויות שונות. הרעיון הוא שכל אחד מספר על חוויה אחת נעימה ואחת פחות נעימה שעברה עליו במשך היום. אם אין מתנדבים, אני מתחילה ולרוב הם נסחפים אחריי. בכלל, חשוב שנזכור ונדגים ששיחה היא אירוע דו כיווני ולא רק דיווח מצד הילד והאזנה מצד ההורה.

.
אני שמחה לבשר שזה אכן עובד. יש ימים שיותר ויש ימים שפחות, אבל בגדול המשחק הזה עוזר לי להכיר את הילדים שלי טוב יותר, מאפשר לי להבין מה עובר עליהם, לעזור להם לעבד חוויות פחות נעימות שהם חווים, לזהות רגשות ולהיות מסוגלים לדבר עליהם.

.
חשיבות השיחה
למיומנויות והרגלי שיחה ישנה תרומה גדולה לקשר המשפחתי – השיחות יוצרות את הקשר, את החיבור הייחודי בין בני המשפחה. בזמן הזה יש הזדמנות לכל אחד מבני המשפחה להביא את עצמו למשפחה, לספר על עצמו ועל החוויות שלו, לשמוע דעות מבני המשפחה ולהתייעץ. בבית שמתקיימת בו אווירה המאפשרת תקשורת פתוחה, ייווצר ערוץ תקשורת פתוח והילדים ירגישו בטוחים לשתף את ההורים, גם בחוויות הטובות וגם כשייתקלו בקשיים ויהיו זקוקים לאוזן קשבת ולעצה. קרוב לוודאי שהילדים יחושו שיש להם הורה שניתן לסמוך עליו.

השיחה גם תורמת לילד כפרט – היא מפתחת אצלו יכולות שכליות. בני האדם חושבים באמצעות מילים ולכן, ככל שהילד נחשף לשפה עשירה יותר, כך תעמוד לרשותו תשתית טובה יותר לחשיבה אינטלקטואלית, הבאה לידי ביטוי ביכולות תפיסה, הבנה, פירוש, ביטוי ועוד. אם כך, השיח בין הורים וילדים מגדיל את אוצר המילים של הילדים ותורם להתפתחות היכולות הלשוניות והשימוש בשפה.

יתרה מזאת, אווירת שיח פתוחה ומשתפת תורמת להתפתחות הכישורים החברתיים של הילדים. הם לומדים להקשיב לאחר, לנהוג בסבלנות, להביע דעה ועמדה בנושאים שונים. תיווך שלנו, ההורים, בנושא רגשות ובניתוח מצבים, יעזור להם לחשוב על דרכי פעולה, התנהגות ותגובה מגוונים יותר בסיטואציות חברתיות שונות. עצם קיום השיחה וההזדמנות לפרוק מאפשרים לילדים לעבד את שעבר עליהם במהלך היום, להיזכר בחוויות שאולי רצו לשכוח, ולחלוק איתנו גם את הדברים הנעימים והמשמחים.

אז איך משוחחים?
הנה מספר דגשים שיכולים להקל על הכנסת השיחה לשגרת היום:

זהו את ההזדמנות לקיום שיחה: בדרך כלל, הורים מזהים את ארוחת הערב כזמן מתאים לשיחה משפחתית. אני יודעת מניסיון אישי וגם מהסובבים אותי, שלא כל המשפחות מצליחות לקיים ארוחות משפחתיות לעיתים תכופות, ולכן חשוב לי לציין שאפשר לדבר עם הילדים לא רק סביב שולחן האוכל. למשל בנסיעה במכונית, בדרך לגן או לבית הספר או בדרך הביתה. אולי אפשר ללכת ברגל לחוג ולשוחח תוך כדי. כשאוכלים יחד, לפני השינה, עם הקפה כשמגיעים הביתה וכן הלאה. הרעיון הוא למצוא את הזמן שנוח ומתאים לכולם ולפתוח בשיחה משתפת.

היו פנויים: גם הפניות שלנו וגם של הילדים היא חשובה. שימו לב שאין דברים שיפריעו לכם או לילד, כמו טלפון או טלוויזיה, ושהשעה מתאימה מבחינת העייפות או הרעב.

שמשו מודל לחיקוי: תנו להם דוגמא אישית. להרגל לוקח זמן להתהוות ולכן, יכול ההורה לפתוח ולספר על החוויות שעברו עליו קודם, ולאחר מכן לאפשר לילדים לשתף ולהתעניין בחוויות היום שעברו עליהם. בנוסף, אם אתם נוהגים לשוחח ביניכם ולשתף האחד את השני בפני הילדים, קרוב לוודאי שהילדים ילמדו לעשות זאת גם.

שאלו שאלות פתוחות: אם השיחה נתקעת, ניתן להיעזר בשאלות שמבקשות להרחיב את הפרטים על מה שכבר נאמר, למשל: "מה עשית?", "במה שיחקת?" "ואז מה עשית?" וכד'. שאלות פתוחות מזמינות את המשך השיח, לעומת שאלות סגורות וכלליות, כגון: "איך היה?" שמזמינות תשובות קצרות וסגורות – טוב או לא טוב, כיף או לא כיף.

אל תרתעו ואל תוותרו לנוכח חוסר שיתוף פעולה. אם היום לא התפתחה שיחה, מחר כדאי לנסות שוב. אני באופן אישי מוצאת את השיחות האלה מאוד נעימות. הילדים לומדים מהן לכבד האחד את האחר, להקשיב, להגיב, להמתין בסבלנות, לחוות דעה – המון מתנות קטנות שילוו וישרתו אותם ללא ספק בהמשך הדרך.

ניתן לתרגל את הדגשים באימון בנושא שיחה.