המאורע: מסיבת יומולדת בגן.
המשתתפים: אחת גננת, שמחה ומאושרת. 2-3 סייעות, שמחות ומאושרות (למרות שהן על תקן שוטרות במאורע). אחד צאצא, מרוגש, בהיי ומתלהב (וזה עוד לפני הממתקים). שני הורים (בדרך כלל) מותשים, עייפים, ממהרים, זעים בחוסר נוחות בכיסאות המיניאטוריים וחסרי אונים מול 20-30 ילדים במצבי עייפות שונים, שמכירים את הטקס בעל פה וצוחקים על ההורים, כאשר אלו לא יודעים מה לעשות. אופציונלי: קרוב משפחה מדרגה כלשהי – סבא/סבתא, דוד/ה או כל מי שיכול להחזיק מצלמה ולנשום במקביל, והיה פנוי באותו הבוקר.
חלוקת המדליות:
- מדליית הצחוק: ניתנת להורה שמצליח בחינניות לצאת מכל המצבים המביכים בעזרת הפיכתם למשעשעים. לדוגמה: כל הילדים עושים קצב עם המקלות, ההורה המדובר לא מצליח לעקוב אז הוא פשוט מטיח את ראשו באוויר בפראות, נהנה מהקצב.
- מדליית העוגה: להורה שהכין עוגה כל כך מפוארת, שמצער לחתוך אותה. אותו הורה מקבל גם את מדליות הקנאה, עלבון וזלזול משאר ההורים, אבל מ'כפת לו?
- מדליית האומץ: מוגשת בזאת להורה ששלח את הצאצא שלו לגן בבגדים לבנים מתוך צפייה שיחזרו כאלה.
- מדליית ארד: ניתנת על מאמץ (כושל) להורה שמנסה לחזור באגביות וברוורס לכסא שלו, שוכח שהכסא ממש קטן, מפספס אותו, נופל עם ישבנו לתוך הכסא ומתגלגל לאחור, לתוך שולחן, תוך קללות מצונזרות ("בן יונה! אינעל….ריבוק!").
- מדליית הטאקט: להורה שמצליח לחייך לילד שהושיבו לצידו והוא מכוסה בנזלת, אפילו בשיער, ובכל זאת לחייך אליו ולקרוא לו "חמוד". מדלייה נוספת תינתן, אם ההורה שולף נייר טואלט ומנקה את הילד.
- מדליית האודישנים הגרועים של "כוכב נולד": להורים שמתאמצים לשיר את שירי היומולדת החדשים, למרות שזו הפעם הראשונה שהם שומעים אותם.
- מדליית השעון המעורר: ניתנת להורים שמגיעים לא מאופרים, מסורקים ובבגדים סתורים כדי לגלות שהצאצא עוד שנייה בוכה כי התחילו בלעדיהם.
- מדליית חוסר המודעות העצמית ניתנת למי-שזו-לא-תהיה שנתנה לצאצא נשיקה שנייה אחרי שהשתמשה באודם זרחני ועכשיו הוא תקוע עם זה על הלחי עד היומולדת הבא.
- מדליית הטרחנות: להורים שהביאו נבט חיטה, עוגיות שיפון ומשהו שאני יכול רק לקרוא לו "קלקר" בתור ממתקים.
- המשאית עם המדליות: הולכת הפעם לגננת שמצליחה להיות משולהבת ומשלהבת למרות שהיא עושה את זה כל יום שישי.