הבלגה היא היכולת להגיב מתוך שיקול דעת ולא מתוך הרגשות הסוערים. להבדיל מהתעלמות או מהתלהמות, הבלגה עוצרת את ההידרדרות לאלימות. הבלגה מובילה לתגובה אפקטיבית, שמרגיעה את הרוחות ותורמת לפתרון המחלוקת מתוך כבוד לזולת.
מאמר נלווה לאימון: הבלגה מתוך עוצמה
יתרונות ספורט תחרותי
יש יתרונות חינוכיים רבים להשתתפות של ילדים ובני נוער במסגרות של ספורט בכלל ושל ספורט תחרותי בפרט. זוהי מסגרת שבה הצעירים משחקים בחיים עצמם, כשם שגורי כלבים משחקים בהיאבקות ונשיכות.
המשחק מאפשר לאזן את הערך העצמי, כך שהילד (וגם הוריו) לא יבטלו את עצמם מצד אחד, ולא יגלשו ליהירות מהצד השני. המשחק מתרגל את הילדים (וגם את הוריהם) לשאת תסכול, משבר או אכזבות, ובאותה מידה גם כיצד לחיות עם הצלחה. המשחק מלמד גם התמדה, מחויבות ואחריות. במהלך המשחק לומדים הצעירים לקבל מרות חיצונית של המאמן ושל חוקי המשחק. ולבסוף: במשחקים ובאימונים הילדים מתרגלים אמפתיה לזולת ושיתוף פעולה.
להורים תפקיד חשוב
עם זאת, כל הדברים הטובים שיש לחוגי ספורט להציע, מתקיימים בתוך מסגרת של משחק ספורט שיש בו, על פי רוב, מנצחים ומפסידים. מכאן שהמסגרת היא תחרותית, ויוצרת לחץ גבוה על הצעירים המשתתפים, ולעיתים גם על הוריהם. בחוגי הספורט מנסים להסוות ולהקטין את התחרותיות, אבל נראה שכולם יודעים היטב מי הבקיע ומי פספס.
הדוגמה של ההורים בהתנהגותם היא חשובה ביותר. כך למשל, כאשר הורה של אחד הילדים בקבוצה המפסידה יבטא בצורה קיצונית את אכזבתו מההפסד: בהתפרצות והטחת האשמות או בייאוש וסינון ביקורת שטנית. במקרה כזה, הילדים יקבלו שיעור פחות מלמד בהתמודדות עם קושי.
מהי הבלגה?
אם כך, ספורט תחרותי מעורר רגשות עזים, ודווקא ברגעים מלהיבים ומותחים אלה, נדרשת הדוגמה של ההורים. לכן הבלגה היא אחת המיומנויות החשובות ביותר להורים שילדיהם מתאמנים בחוגי ספורט. ההבלגה תאפשר להורים (ובהמשך, לילדיהם) להגיב בשיקול דעת במצבי המתח והלחץ שמתקיימים גם בחוגי ספורט וגם בחיים מחוץ למגרש.
הבלגה איננה תבוסתנות או התעלמות. אין כאן בקשה שלא להתייחס למה שקורה או שלא להגיב. כעס, עלבון, תסכול, אכזבה – כל הרגשות האלה הם לגיטימיים, ואין דרישה או כוונה להתעלם מהם.
האתגר של הבלגה הוא בהפרדה בין הרגש לבין התגובה. אני מאוד, מאוד, מאוד, כועס על מה שקרה, ובכל זאת אני בוחר שלא להגיב מתוך הכעס, אלא מתוך שיקול דעת. באופן זה, התגובה תהייה אפקטיבית יותר.
התחרות מעוררת
התחרות והיריבות המתקיימת בחוגי ספורט היא מעוררת. לנוכח המתח שבתחרות הילדים (וגם ההורים) הם דרוכים, קשובים ונמרצים לקראת המשחק, הרבה לפני שריקת הפתיחה. התחרות היא מעוררת, אבל השאלה את מה?
התחרות יכולה לעורר אותנו לקראת ביצוע טוב יותר של פעולה. מצד אחד, אנחנו ערניים יותר, מרוכזים יותר, ממוקדים יותר, מלאי אנרגיה, ומגיעים לשלמות ביצוע. זהו מצב של עוררות פנימית של השחקן בתוך עצמו ולעיתים בתוך קבוצתו. מצד שני, התחרות יכולה לעורר גם ראוותנות, שתלטנות, תוקפנות ובוז ליריב. זהו ערור חיצוני או לעומתי, כלומר כזה שמציב אותנו לעומת הקבוצה האחרת. העירור הלעומתי עלול לגלוש לאלימות, ואז הוא יתבטא ביחס שלילי כלפי שחקנים אחרים: ניבול פה, מעשי רמייה או קטטות.
הבלגה עוצרת הידרדרות לאלימות
אלימות היא לרב מסלימה ומדבקת. בדרך כלל, היא אינה מופיעה מיד בצורתה הקיצונית ביותר, אלא מתחילה בהקנטה מילולית קטנה, או אולי דחיפה קלה, ולאט לאט מתעצמת. ההבלגה עוצרת את האלימות במובן זה, שהיא עוצרת את ההידרדרות וההתלהמות.
כאשר יש הקנטה או דחיפה קלה, אם הילדים או הוריהם יגיבו בתגובה מתלהמת, הם יסלימו את המצב, ויזרזו את הופעתה של אלימות קשה. אם הילדים או הוריהם ימנעו מתגובה, כלומר יתעלמו, גם אז הם עלולים לתרום להגברת האלימות, כיוון שהילד או ההורה שהתחיל באלימות, ירצה בכוח למשוך את תשומת ליבנו.
לעומת התלהמות והתעלמות, הבלגה עוצרת את ההידרדרות לאלימות. הבלגה מובילה לתגובה אפקטיבית, שמרגיעה את הרוחות ותורמת לפתרון המחלוקת תוך שיח מכבד וכבוד לזולת.
חשיבות התרגול
את היכולת להבליג ניתן לשפר על ידי תרגול. בפוסט זה הצגנו את החשיבות של הבלגה ואת מהותה, אולם אין בכך די כדי לאמץ דרכי תגובה של הבלגה. את העוצמה הזאת רוכשים בהתנסות, שוב ושוב, מתוך התבוננות ומודעות למה שקורה סביבנו.
האימון באתר הורימוס (קישור) יסייע בידכם להתבונן בתגובותיכם ולאמץ דרכי תגובה של הבלגה מתוך עוצמה.
——————-
בפיתוח האימון הסתייענו בוועדת היגוי מטעם מאמאנט:
עפרה אברמוביץ
גלית אבשלום
ימית דהרי
ד"ר עמיחי אלפרוביץ'
ברק לבנה, מאמן
לירן ליאני, שופט
וכן בעצתם של מומחים:
ערן גולן, מאמן כדורגל חוגי ילדים, תל אביב
שי נעים, מאמן כדורגל חוגי ילדים, גני תקווה
שי מודן, תומר מנדלסון, אורן חומן, חניכים (בני 10) בחוגי כדורגל