נועה (שם בדוי) הגיעה אלי כשהייתה בת 6, ילדה חייכנית ושמחה בגן חובה. הגננות וההורים הציגו בפני ילדה שלא מקשיבה, עושה מה שהיא רוצה ולא מודעת לדרישות הסביבה, חבריה לגן, הצוות החינוכי, ההורים או האחים שלה.
בפינת החי נועה רצתה הכול; לגעת בכל בעלי החיים, להאכיל אותן ולנקות את הכלובים. בכל פעם שבעלי החיים לא שיתפו איתה פעולה היא כעסה מאוד, צעקה עליהם ובנוסף התייאשה מהר מאוד, ועברה לעסוק בדבר אחר.
פינת השקט של בעל החיים
אצלי בפינת החי לכל בעל חיים יש את פינת השקט שלו בכלוב. הפינה בבית שלו, אליה הוא יכול להיכנס אם אין לו עניין בתקשורת עם הסביבה. מתוך הדאגה לרווחת בעלי החיים, אני מלמדת את הילדים שמגיעים אלי מהרגע הראשון, שאנחנו מתייחסים לבעלי החיים בכבוד ונשמעים לחוקי "הבית" שלהם. כמו בכל בית (אני מזמינה את הילד לתת דוגמאות מהבית שלו) גם בבית של בעלי החיים יש חוקים. כאשר בעל החיים בחר להיכנס לפינת השקט שלו אנחנו מכבדים את הבחירה, מקשיבים לו, ולא מוציאים אותו בכוח.
נועה התחברה מאוד לארנבונים ובמיוחד אהבה להאכיל אותם בירקות. היה לה חשוב שכולם יקבלו לאכול. רוב הזמן, לפחות אחד הארנבונים נמצא בפינת השקט שבכלוב. לנועה היה מאוד קשה לקבל את זה. היא הייתה כועסת וצועקת עליהם לצאת החוצה.
.
פינת השקט של נועה
באחד המפגשים כשהיא כעסה מאוד, הצעתי לה לבנות לעצמה פינת שקט במרחב פינת החי -פינה שבה היא יכולה לבחור להתנתק ושלא יציקו לה. הרעיון קסם לה ובעזרת כיסאות היא בנתה לעצמה פינה ונכנסה אליה. כשאחד הכלבים רצה להיכנס אחריה לפינת השקט שלה, קראתי לו אלי והסברתי לו שכרגע היא רוצה להיות לבד. אמרתי לכלב שאם הוא רוצה לשחק אם נועה, הוא צריך לקרוא לה מבחוץ ולשכנע אותה לצאת.
בשלב זה אני דובבתי את דברי הכלב. הבאתי את הכדור של הכלב, וקראתי לנועה לשחק איתי (הכלב) בכדור. תיארתי איך נשחק ונהנה וכמה אני (הכלב) רוצה שהיא תשחק איתי. נועה התלהבה מאוד ויצאה מהפינה שלה. שיקפתי לה את התהליך שקרה, והצעתי לה שבפעם הבאה, במקום לכעוס על הארנבון, היא תזמין אותו לצאת אליה מהפינה שלו. היא התחילה לחשוב על דרכים שונות בהן היא יכולה לעשות את זה. לא תמיד הפיתוי הראשון שהציגה לארנבון הספיק, והיה צריך להמשיך ולנסות. ממפגש למפגש היא הצליחה יותר לשכנע את הארנבונים לצאת מהפינה שלהם. ההצלחה העצימה אותה, ולאחר כמה מפגשים היא אמרה לי "אני רק צריכה להקשיב, ולהבין מה הוא (הארנבון) רוצה, ואז הוא מוכן לבוא אלי".
.
להקשיב לצרכים של הזולת גם בבית
הזמנתי את נועה לנסות ולהשתמש במיומנות הזאת גם בגן ובבית. מהר מאוד היא גילתה שההקשבה שלה, וההתייחסות לצד השני מניבים תוצאות טובות. היא התחילה לפתח יותר קשרים חברתיים, ובמקביל קיבלה יותר פידבקים חיוביים מההורים והגננות. נועה למדה להשתמש בצורה יעילה בהקשבה בכדי לקבל את התוצאה הרצויה לה. היא גם למדה ליצור לעצמה את המקום שלה, את פינת השקט שלה בגן ובבית. בימים שהיה לה יותר קשה להתמודד עם התסכול שלה, היא הייתה מכריזה בגן שהיא הולכת לפינת השקט במקום להוציא את התסכול על חבריה לגן.
בעזרת בעלי החיים עזרתי לנועה ללמוד להקשיב לצרכים של האחר ודרך זה גם להכיר בצרכים שלה. חווית ההצלחה שמעניקים בעלי החיים נותנת מרחב מוגן ובטוח להתנסות. בעזרת בעלי החיים נתתי לנועה ארגז כלים שמשמש אותה במקומות שונים בחיים.