בחג החנוכה אנו מאירים את ביתנו ואת ארצנו באור הנרות. הדלקת נר ראשון תמיד מלווה בתחושה מיוחדת. נר אחד, אור חלש, אך עוצמתי ושאר נרות החג נועדו לחזקו.

כמי שמתמודד כל חיו עם לקויות למידה והפרעת קשב, האור של נר ראשון מעורר בי התרגשות. לאורך כל ילדותי, נר ראשון סימל בעיני את הניצוץ של התקווה והאמונה, שאני הילד יכול אחרת, שאני מסוגל להשתנות ולפעול כמו כולם. אני, הילד "העצל", "הלא יוצלח", אצליח להוכיח שזה ממש לא כך.

כשבגרתי הצלחתי להוכיח לעצמי ולעולם שאפשר גם אחרת, ואף פעם לא מאוחר. אור הנר התעצם ואמר: "יש לעשות כל שביכולתך כדי להעביר את המסר, את הבשורה, לנטוע תקווה בלבם של כל העושים במלאכה."

.
ואז הגיע האתגר העצום, להיות אב והורה למי שהייתי אני, וזה כלל וכלל לא פשוט. להתעורר כל בוקר ולראות את עצמך מעצים את התסכול, החשש ובעיקר את רגשות האשמה. ואז להיזכר באור הנר, אשר מפיח חיים ותקווה. אודה, שהמסע כהורה קשה, אתגר עצום הדורש כוחות, השקעה, התמדה ולא מעט עזרה. אך הוא בעיקר מחייב מאיתנו אמונה, אמונה בעצמנו ובכוחנו להיות משמעותיים בעבור ילדינו, לא לוותר, להתעקש על כך שהם יכולים ואף יותר.

בעזרת אור התקווה, נוכל לפעול ולעשות על מנת להביא לשינוי והצלחה בעבור ילדינו. נשכיל לקחת את הפיקוד וההובלה, להיות עקביים, מכווני מטרה, נשתף פעולה עם כל הגורמים היכולים לסייע לילדינו ובעיקר נגלה חמלה!

חמלה כלפי עצמנו וטעויותינו, חמלה כלפי ילדינו, חמלה כלפי צוותי החינוך וכל העושים במלאכה. נשתדל לראות את היש בתוך כל האין, נעצים ונחזק את השנויים הקטנים, על מנת שיהפכו גדולים ומשמעותיים.

הורות בכלל, והורות לילדים עם הפרעות קשב בפרט מאתגרת ודורשת גמישות, רגישות, התמדה והרבה אורך רוח. מתוך ניסיוני האישי והמקצועי ליקטתי את העקרונות המשמעותיים:

עשרת העקרונות להתמודדות חיובית ומעצימה

1. החוקים שומרים עלינו! קבעו מבעוד מועד כללים ברורים להתנהגות המצופה מילדיכם. שבו עם כל בני המשפחה והעבירו לילדכם את הכללים בצורה ברורה. כמו את ההשלכות לאי עמידה בהם.

2. תיאום ציפיות מונע אכזבות! הציפיות שלכם צריכות להיות מציאותיות. עליכם להכיר את המגבלות של ילדיכם ושלכם, ולא להעמיד רף ציפיות בלתי אפשרי.

3. בשעת משבר, משתדלים להירגע! אם ילדכם מתנהג באופן שלא מקובל עליכם, הישארו רגועים ותנו לו הוראה ברורה להפסיק התנהגות זו. אמרו לו בפירוש מה ההתנהגות שמצופה במקום. למשל: "תפסיקו לריב, תשחקו יפה אחד עם השני." שבחו את ילדכם אם הוא מפסיק. אם הוא לא מפסיק, עליו לשאת בהשלכות, אשר ידועות לו מבעוד מועד.

4. הדגמות ותיווך! כשאתם רוצים ללמד את ילדיכם מיומנות חדשה, קודם הדגימו את המיומנות. פירטו את המיומנות לשלבים, דברו על התהליך ועל השינוי שאותה מיומנות תביא. אפשרו לכל בני הבית להתנסות במיומנות, דברו על המיומנות, על ההתנסות, וחזרו על כך מספר פעמים.

5. חיזוקים חיובים הם מתכון מנצח! תנו לילדכם חיזוקים חיוביים כאשר הוא עושה את שביקשתם, אפילו הפעוט ביותר. חיזוקים חיוביים גורמים להפנמת ההתנהגות הרצויה.

6. שעמום הוא אויב! ילדכם לא יודע ואינו מסוגל להתמודד עם שעמום. לרוב אינו יודע כיצד להעסיק את עצמו, ואז הוא פוצח במסכת הצקות לכם ולשאר בני הבית ("אמא משעמם לי.."). לכן כדאי לשלב פעילויות בבית ומחוץ לבית, להציע אלטרנטיבות ולאפשר בחירה מבין מספר אפשרויות.

7. יחס ועוד יחס! כאשר ילדכם פונה אליכם, השתדלו לתת לו את מרב תשומת הלב. עצרו את עיסוקכם, הפנו מבט ותהיו איתו! חשוב לקבוע זמני בילוי עם ילדכם (עם כל אחד מהם בנפרד), בעשיית דברים ששניכם נהנים מהם וללא מסיחי דעת מפריעים, כמו הטלפון הנייד והמחשב.

8. מגע כצורך! חלק מהילדים זקוקים למגע פיזי, תנו להם! ילדים אוהבים חיבוקים, התכרבלויות ולהחזיק ידיים. חיזוק רגשי הינו צורך חיובי אשר ייתן לילד ביטחון רגשי.

9. שיתוף! שתפו ודברו עם ילדכם על נושאים שמעניינים אותם (ללא קשר למטלות השגרתיות). שתפו את ילדכם בחוויות שלכם וגם בקשיים שאתם מתמודדים איתם (הכול במידה ובהתאם ליכולותיו של הילד להכיל זאת).

10. תנו זמן ומקום גם לכם! פעמים רבות, ההתמודדות היומיומית כמעט בלתי אפשרית. אתם חייבים לפנות זמן לעצמכם ולזוגיות שלכם על מנת למלא את המצברים ולהמשיך הלאה.

אמונה, השקעה והתמדה מביאים לשינוי ולהצלחה !