אוגוסט, יימח שמו, הסתיים וספטמבר הגיע. יחד איתו המשאית של המדליות מגיעה לחלק את מרכולתה להורים ששרדו את החופש הגדול.
המאורע: הראשון לספטמבר. סביר להניח שזהו היום הכי אמביוולנטי בשנה מבחינה משפחתית.
המשתתפים: משפחה; הורים, ילדים וכל עם ישראל בעצם.
.
חלוקת המדליות:
מדליית הזיעה: להורים שכיתתו רגליהם לכל האטרקציות המרכזיות הקיץ הזה.
מדליית צריכת החשמל: להורים שעשו אותו דבר, אבל רק לאטרקציות ממוזגות.
מדליית ראיית הנולד: להורים שבחרו לעבוד בתחום ההוראה והם פנויים לטפל בילדים בחופש.
מדליית שחיה אולימפית: להורים שעשו מנוי לבריכה.
מדליית הסובלנות: לראשונה, משאית המדליות מחלקת מדליות גם לאנשים מחוסרי ילדים שצריכים לסבול זאטוטים שמתרוצצים במשרד ומדביקים סמיילים על הדלתות הארונות ועל מצחיהם של עוברי אורח תמימים.
מדליית ההתמדה: למרקו, שכבר שנים מאבד ומוצא את אמא שלו בכל קיץ.
מדליית השומרוני הטוב: למצילים (ים או בריכה, זה לא משנה), שבזכותם אנו רגועים. יחסית…
מדליית הטכנולוגיה: להורים שמסתפקים במסך כבייביסיטר רוב החופש הגדול.
מדליית היעילות: כנ"ל לגבי המסכים אבל בתוספת הפתק על המקרר (כגון כאן): "לקבלת הסיסמה היומית של ה wifi בבית, עליכם לרוקן את מדיח הכלים, לקפל את הכביסה ולרוקן את פח האשפה".
מדליית הזהב: להורים שמתכננים כל יום פעילות אחרת, בבית ו/או בחוץ עם נושא מרכזי ותוכנית שאשכרה תעבוד. נשמע בלתי אפשרי? תתפלאו.
מדליית ההדדיות: להורים שמתאגדים כך שפעם בשבוע הם מארחים ארבעה ילדים ובשאר הזמן מארחים את הילדים שלהם.
מדליית הקסם: להורים שהמקרר שלהם מלא בקרטיבים כל הזמן.
אין ספק שהמשאית של המדליות הולכת לסבא וסבתא. בלי תחרות בכלל.