בכל שנות עבודתי בספארי קיבלתי אלפי שיחות מאנשים טובים שמצאו בעל חיים פגוע, נטוש, יתום או דרוס. השאלה שנשאלת תמיד היא: "מה עושים?", ואני תמיד עונה בהתאם למקרה עצמו. במידה ואין אפשרות להחזיר את בעל החיים לקן או למחילה אני אומרת: "שימו את החיה בקופסה סגורה (עם חורים לאוויר) ותביאו לשער הספארי ברמת גן". אנחנו ניקח משם את החיה ונטפל בה בבית החולים לחיות בר המשותף לספארי ולרשות הטבע והגנים.
אז למי לא הייתה קופסת קרטון?
באחד הימים, עמית, בני האמצעי שהיה אז בן 10 מצא פרחון של עורבני שוכב על הקרקע וחתולים מסביבו. עמית, שהיה צפר חובב והכיר חיות בר, זיהה מיד שמדובר בעורבני ושהוא פצוע ומדמם מהכנף והרגל.
פִּרְחוֹן, למי ששואל, הוא שלב בחיי ציפורים צעירות, כשהנוצות והכנפיים התפתחו מספיק לצורך תעופה, והן פרחו מהקן, אולם עדיין תלויות בטיפול הוריהם לצורך תזונה והישרדות.
כמו כל אזרח טוב הוא מיד הרים טלפון אליי, ואני דקלמתי את המשפט: "שים אותו בקופסת קרטון סגורה ותביא אותו… הביתה". עמית אכן הביא את העורבני, אבל דווקא אצלי בבית לא הייתה שום קופסת קרטון, לא פתוחה ולא סגורה. ואז נזכרתי שהסנדלר הולך יחף…. חחח
בינתיים עלה לי רעיון היכן לשכן את הפרחון עד שאמצא קופסא מתאימה: שמתי אותו בסל הכביסה, אחרי שרוקנתי אותו מהבגדים כמובן, ושם היה נח ונעים, לפחות עד שמאיה הגיעה… מאיה חזרה מבית הספר, ומיד פנתה להחליף את בגדי בית הספר שלה. היא כמובן לא ידעה על כל הדרמות שהתחוללו בבית לפני בואה. כשפתחה את המכסה של סל הכביסה קפץ עליה בצעקות רמות ובנפנופי כנפיים העורבני הצווחן והצעקן. מיותר לספר שמאיה נבהלה מאד וקפצה לאחור. אחרי דקה, הבהלה הפכה לכעס וזעם עליי. ובצדק! "למה לא אמרת לי שבמקום כביסה יש חיה?", וגם "למה אין לי בבית קופסת קרטון ריקה, כמו שאני אומרת לכולם בטלפון?"
.
המשך היום היה טוב יותר. העברתי את הפרחון לקופסת קרטון שמצאתי, החזרתי את הבגדים לסל הכביסה, עמית יצא שוב לשחק עם חברים למטה, מאיה נרגעה וכמו תמיד התנדבה לעזור לי בטיפול בציפור.
.
המדריך שלי למוצאי גוזלים
זה קורה בעיקר בחודשים אפריל עד יולי, שמוצאים גוזל קטן ולא יודעים מה לעשות. אז הנה המדריך הקטן שלי למוצאי גוזלים, עם מידע מבית החולים לחיות בר שנמצא בספארי ברמת גן. את המידע השלם, ראו באתר בית החולים לחיות בר.
מצאתם גור או גוזל בטבע? סביר להניח שהוא הושאר שם על ידי הוריו ואינו זקוק לטיפול. השאירו אותו במקומו. אם הנכם חוששים לחייו ניתן לצפות מרחוק על המקום, ובמידה ונראה שהגור או הגוזל בסכנת חיים אנא צרו אתנו קשר לפני לקיחתו לטיפול בטלפון 3639*. מקומה של כל חיית בר הוא בטבע, ולכן אסור בשום מצב להחזיקה באופן פרטי ללא היתר מתאים.
חשוב לזכור: גוזלים (וגורים) יושבים במחסה לבדם חלק גדול מהיום, בזמן שההורים, או רק האמא מחפשת להם מזון. יתכן גם שההורים נבהלו והתעופפו לרגע ועוד מעט יחזרו. אנחנו יכולים לעשות כמיטב יכולתנו לתת לגוזל את התנאים האופטימליים, אבל אין כמו אמא ואבא לגידול מושלם עד לבגרות. לכן, תמיד נבדוק קודם כל אם הגוזל באמת זקוק לעזרה או לא. הדבר נכון לכל חיית בר וגם לחתלתולי רחוב.
אם נראה לכם שהגוזל נפל מהקן – נסו למצוא את הקן. נכון שאתם צריכים לגעת בקטן, אבל בניגוד לאמונה הרווחת – ברוב המקרים נגיעה קצרה לא תמנע מההורים לקבל חזרה את הגוזל. זה הפתרון הכי טוב.
אם זה לא אפשרי, שימו את הגוזל בקופסה מרופדת והניחו אותו בחדר חשוך ושקט וחמים. אל תאכילו ואל תטפלו! עדיף שהוא יחכה עוד קצת ויקבל את הטיפול הנכון מידי הווטרינרים.