זה יקרה בלילה קר במיוחד בסוף ינואר. אתם תשבו בסלון מתחת לשמיכה נעימה, תשתו ספל תה חם, שיספיק להתקרר עד שתגיעו אליו, כי כל כמה דקות אחד הילדים בבית ישתעל ויקום משינה. ואז הוא יגיד לך: "די זה לא יכול להיות יותר, מחר את לוקחת אותו לרופא". את תגידי לו: "שזה בכלל תורו ואת לא יכולה להפסיד עבודה". ובעוד פנקס החשבונות ימוצה עד תום, מישהו ישאל בסוף: "אולי זה בכלל יעבור לבד?" ומישהו אחר יזרוק: "אולי זו דלקת ריאות?"

הדבקה ותסמינים

מערכת הנשימה שלנו מתחילה באף ובפה, יורדת מטה לכיוון הלוע, דרכי הנשימה והריאות. הופעת נזלת (בילד שאינו אלרגי) היא בדרך כלל סימן המבשר שגורם מחלה כלשהו, על פי רוב וירוס, לעיתים חיידק, התיישב בדרכי הנשימה. בעצם התיישבותו הוא התגבר על מספר מחסומים: מבנה דרכי הנשימה, הפרשות מדרכי הנשימה, המערכת החיסונית שלנו ואוכלוסיית החיידקים הטובים, שנמצאת בכל נפתולי המערכת.

ההדבקה נעשית בדרך כלל על ידי מגע במשטח או חומר המכיל את אותם מחוללי מחלה, ואז מגע עם אותה יד בפה או באף שלנו. לחילופין, נשימה של רסס אוויר או הפרשות הנישאות באוויר מאותו חולה שהעניק לנו "מתנה". אותו מחולל מחלה ידגור בגוף בין יום למספר ימים על פי רוב. במקרים מסוימים, כמו שעלת, אפילו עד 21 יום עד שתתפרץ המחלה.

.
התלונות שלנו בעת מחלה כזו הן בעיקר על גודש באף, נזלת, חום וחולשה. אלו הם בעצם דרכי תגובה של מערכת החיסון לאותו מחולל מחלה, וגם קשורות לחומרים אותם מפריש אותו פולש (ציטוקינים). המחלה על שלל תופעותיה תחלוף בדרך כלל לבד, ללא צורך בטיפול מיוחד. כדאי לזכור שבילדים קטנים, שלושה עד שמונה אירועים בשנה הם מצב תקין ונורמטיבי. בנוסף, כדאי לזכור שתלונות יכולות להמשך שבועיים ושיעול לעיתים עד חודש, ואין בכך להצביע על סיבוך.

סיבוכים

לעיתים, על בסיס המחלה הראשונית יופיע זיהום חיידקי ש"יתלבש" על המצב הרגיש של הגוף או האיזור. סיבוכים אלה כוללים דלקת אוזן תיכונה, דלקת גרון, סינוסיטיס, קוצר נשימה ודלקת ריאות. לעיתים נדירות תתפתח דלקת קרום המח.

כל הסיבוכים הללו יכולים עדיין להיות מחלה וירלית. אם יופיעו סימנים לאחד מהם אנחנו ננסה להבין האם מדובר במחלה חיידקית, ונעניק טיפול, בדרך כלל אנטיביוטי. רוב דלקות האוזניים חולפות ללא צורך בטיפול אנטיביוטי, בעוד שדלקת של קרום המח מחייבת אשפוז, ודלקת גרון חיידקית מחייבת טיפול, בעיקר כדי למנוע סיבוכים שיבואו לאחר מכן.

מתי נדע שהגיע הרגע ללכת לרופא?

מתי נחשוד שאולי זה לא רק וירוס אלא משהו נוסף שמצריך טיפול רפואי, אנטיביוטי או אחר?
דלקת גרון חיידקית
הופעת חום, כאבי גרון עזים, קשיי בליעה, ובדרך כלל מעט נזלת ושיעול מכוונים לדלקת גרון חיידקית. חשוב להיבדק ולשלול על מנת להימנע מסיבוך נדיר, אך קיים, של פגיעה לבבית בעקבות זיהום חיידקי של הגרון.

סינוסיטיס
נזלת ירוקה סמיכה לאחר 10 ימי מחלה, עם מהלך של שיפור ואז החמרה. בדרך כלל ילווה בחום. בקרב ילדים גדולים תדווח רגישות במערות הפנים. באם טיפול תומך כמו טיפות אף, אדים חמים, קינוח של האף באופן שוטף לא עוזרים, טיפול אנטיביוטי יוכל לתת מענה.

דלקת אוזן תיכונה
על פי רוב תופיע לאחר מספר ימי מחלה. אצל ילדים קטנים תלווה בחום ואי שקט – במיוחד לילי. דלקת שאינה חמורה יכולה לחלוף ללא טיפול אנטיביוטי. דלקת חמרה, או כזו הכרוכה בסבל רב, יכולה להיות מוקלת באמצעות טיפול אנטיביוטי.

קוצר נשימה
כל מחלת נזלת ושיעול, במיוחד בילדים עם נטייה לקוצר נשימה, יכולה לגרום להתקף קוצר נשימה. מצב זה יתבטא בנשימה מהירה, שיעול רב, ולעיתים מעין צפצופים בעיקר בנשיפה. באם טיפול ביתי לא עזר וישנם סימנים של קשיי נשימה שהולכים ומתגברים יחד עם חולשה וישנוניות, ירידה בתיאבון או הקאות, יש צורך בהערכה רפואית דחופה.

סטרידור
זהו תיאור למצב בו אותו פולש נמצא במיוחד באיזור מיתרי הקול. כלומר, בפסגת דרכי הנשימה שלנו. אותו תהליך של דלקת ובצקת יגרום להיצרות במעבר האוויר, ולכן יגרור אחריו שינויים בקול. במקרים קלים רק צרידות, במקרים פחות קלים שיעול נבחני – שיעול יבש, גס וחזק הנשמע כמו נביחה, ונוטה להופיע בלילה (לא רק בעת מחלות חום).
במקרים קשים יותר, ההצרות באיזור מיתרי הקול תחמיר ואז בכל נשימה יהיה רעש גס של נשימה, שלא נשמע במצב רגיל. מצב זה ילווה בקשיי נשימה, ולעיתים באי שקט ובכי על רקע הקושי בנשימה. מצב זה נקרא סטרידור.
הטיפול הראשוני יהיה אויר קר מחלון, תא מקפיא או מחלון פתוח בנסיעה. מי שיש לו מכשיר בבית שניתן דרכו לתת תרופה מרחיבת סימפונות או סטרואידיים דרך הנשימה יוכל לתת אותה ולראות הטבה ניכרת. הורים שחוו את זה בעבר לעיתים מחזיקים בבית סטרואידים אותם בולעים.
כך או כך, אם לא השגתם הטבה ויש קשיי נשימה וסטרידור, יש צורך בעזרה רפואית דחופה. היצרות כזו שמחמירה יכולה לסכן את הילד מבחינה נשימתית ובעקבותיה חוסר אספקת חמצן בכמות מספקת לגוף.

שעלת
שעלת יכולה להתחיל כמו כל מחלה וירלית. בדרך כלל לאחר מספר ימים של נזלת , מעט שיעול, הרגשה כללית לא טובה, לעיתים לא שכיחות חום נמוך, יתחיל השלב של השיעול ההתקפי. שלב זה ילך ויחמיר בשבועות לאחר מכן. המאפיין הוא התקפי שיעול ארוכים ביום ובלילה, עד כדי האדמה והקאה. בתינוקות קטנים מאד יכולים להיות לעיתים הפסקות נשימה. פרט לקבוצת הגיל של תינוקות בחודשים הראשונים לחיים, אין מדובר על מחלה מסכנת חיים על פי רוב. יחד עם זאת, טיפול (אנטיביוטי) בזמן יכול למנוע את התקדמות המחלה, וכן הדבקה של בני משפחה נוספים.

דלקת ריאות
כדאי להקדים ולומר, שרוב דלקות הריאה הן דלקות וירליות. כלומר, כאלה שאינן מצריכות טיפול תרופתי. אך לרופאים קשה להבחין בכך בדרך כלל. אם מופיעים סימנים של דלקת ריאות הטיפול המקובל יהיה טיפול אנטיביוטי, בהתאם לאופי המחלה וגיל הילד.

סימנים שצריכים להחשיד בבית בדלקת ריאות יהיו: חום – על פי רוב גבוה יחסית שנמשך מספר ימים. קשיי נשימה – נשימה מהירה היא הסימן הכי רגיש לדלקת ריאות. מדובר בנשימה מאומצת המערבת את כל השרירים של בית החזה הכתפיים ולעיתים הנחיריים. צריך לזכור שמספר הנשימות משתנה בהתאם לגיל הילד. בנוסף, ניתן להבחין בירידה משמעותית בתיאבון, לעיתים הקאות חוזרות. סימן נוסף הינו חולשה – אצל הקטנים ישנוניות. אם מופיעים חלק או כל הסימנים והבדיקה במרפאה מצביעה על דלקת ריאות, אזי האבחנה ניתנת ומתחילים טיפול. כאשר יש חשד אבל אין ממצאים אופייניים בבדיקה, לעיתים נעזרים בצילום חזה. צילום חזה נותן תשובה טובה ברוב המקרים לגבי אופי המחלה –  האם זו רק מחלה וירלית או שהתפתחה דלקת ריאות של ממש.

בקרב ילדים גדולים, גילאי בית ספר ומעלה, דלקת ריאות יכולה להתבטא במהלך איטי ורגוע יותר עם חום נמוך ולעיתים ללא חום כלל. האבחנה תעשה בדרך דומה, הטיפול בדרך כלל אנטיביוטי אבל מסוג אחר.

אז מה עושים?

הנה חזרנו לאותו זוג הורים בליל חורף קר. הם עדיין מתלבטים אם ללכת לרופא, לחכות בתור עם כל הילדים החולים ולהפסיד יום עבודה. או להשאר בבית ולקוות לטוב. יש להם תינוקת בת שנה עם נזלת מספר ימים, יומיים אחרונים יש שיעול בעיקר בלילה. יש לה חום לסירוגין בין 38-39. במהלך היום היא עירנית ופעילה במיוחד כשיורד החום. התיאבון שלה פחות טוב מהרגיל אבל היא אוכלת במהלך היום ועושה פיפי. ההורים לא שמו לב שבזמן מנוחה היא נושמת מהר או מתאמצת לנשום.

כמובן שאי אפשר לקבוע בלי לראות תינוקת כזו, אך על פי רוב מדובר בתמונה של מחלה וירלית, שאינה מצריכה טיפול מיוחד, למעט דברים שיכולים להקל כמו, מי מלח לאף והשכבה גבוהה.

ההמלצה היא לא להשתמש במכשירי אדים קרים בשל הסכנה של הדבקות בזיהומים קשים ומסוכנים כמו ליגיונלה. כמו כן, בתינוקות קטנים ההמלצה לא להשתמש בתרופות המכילות אפדרין ודומיו בשל החשש מדיכוי נשימתי. לכן, ההמלצה בתינוקות לפחות בשנתיים הראשונות לחיים היא לא להשתמש בתרופות מרשם לנזלת ושיעול.

כדאי לחדד שוב: טיפול אנטיביוטי ברוב המצבים אינו יעיל ולא עוזר, הוא רק יכול לגרום לאורך זמן לעמידות וקושי בטיפול בעתיד. בנוסף, הוא פוגע באוכלוסיית החיידקים הטובה ששומרת עלינו.

גם כאן יש מקום לתרופות הומאופתיות ואנתרופוסופיות, במיוחד לתינוקות קטנים. הכוונה לתרופות שמיוצרות בחברות תרופות גדולות, על ידי שימוש במינרלים וצמחים שעוברים תהליך של דילול. מאחר ולעיתים קרובות נשאר מעט חומר פעיל בתרופה, או בכלל לא מבחינה מולקולרית אין לתרופות אלה תופעות לוואי. המחשבה היא שאותו נוזל שדילל את התרופה נשאר בו "זיכרון" של החומר המקורי והוא זה שמשפיע בגוף.

והכי חשוב, שנעבור את החורף בשלום!