בחירת שם הוא עניין מרגש ומעט מלחיץ. כששואלים אותי מה הכי חשוב בבחירת שם, אני עונה: תחושת הבטן, או אינטואיציה. קביעת שם מבטאת את מהותו ותפקידו של כל בעל חי בעולמנו.  מאז ועד היום אנחנו עסוקים בבחירת שמות לכל מה שסובב אותנו, ולשיא אנחנו מגיעים עם בחירת שמות לילדינו. כיום, ישנן דרכים רבות לבחור שם לתינוק. יש הורים הקוראים לילדיהם על שם קרוב אהוב, על שם סבא, סבתא או קרוב משפחה אחר. ישנם זוגות שידעו מה יהיה שם התינוק שלהם זמן רב לפני ההיריון. אחרים מתלבטים בין כמה שמות עד לרגע בו הם רואים את פניו של הרך הנולד, ואז מתאימים לו את השם.

בחירת השמות של ילדי
במקרה שלנו, בהריון הראשון עופר ואני ידענו מהתחלה שלתינוקת שלנו נקרא "מאיה". בהריון השני דעותינו היו חלוקות ולא מצאנו שם מתאים. אז ניגשנו למאיה (האחות הבכורה) ושאלנו לדעתה. היא, שהייתה כמעט בת שלוש, ענתה ללא היסוס "עמית". שמחנו על בחירתה והרגשנו שהשם מתאים ביותר.

.
בהריון השלישי, מיד לאחר הלידה הגיעו מאיה ועמית והודיעו לי שלאחותם יקראו מהיום "שחר". הם נימקו את בחירתם  – ראשית, היא נולדה לפנות בוקר עם עלות השחר. שנית, זהו פשוט שם יפה. ברור שלא התנגדנו, במיוחד לנוכח טיעונים כאלה משכנעים.

בחירת שמות לחיות שטופלו בביתי
הדבר שונה מאד במקרים של חיות הבר שגדלו אצלנו. בעלי החיים שהבאתי הביתה כדי להציל ולטפל, היו גורים וגוזלים. לרוב, התבקשתי לטפל בהם ללא הכנה או הכרות מוקדמת. למשל – ביום שנולד אייל נקוד הופתענו לגלות שאמא שלו לא מצליחה להניק אותו, וגם אינה מתעניינת בו. לכן, עוד באותו היום היינו חייבים לקחת אותו לגידול ביד, כדי להציל את חייו.

וכך, בהפתעה גמורה הפכתי ביום אחד לאמא מאמצת לאייל נקוד. ברגע שהבאתי את הגור הביתה הילדים כמובן בחרו לו את השם "במבי". אבל לאחר כמה דקות התחרטו, והחליטו לתת לו שם יותר מיוחד ויותר מתאים לו אישית… אז כמו בפעמים הקודמות, לא מיד החלטנו איך לקרוא לגור, אלא חיכינו בסבלנות. את השם בחרנו סופית לפי האופי של החיה, והרי לכל אחד יש את האופי שלו.

בחירת שם לבעל החיים אותו אנו מגדלים ובו אנו מטפלים יום ולילה, הוא מעשה חשוב. הוא מייצג מהלך של התקשרות לבעל החיים ולקיחת אחריות על גורלו.

היו גם מקרים של גורים שהגיעו במצב ירוד או קשה, והרגשנו שכדאי להמתין עם הבחירה של השם, דווקא כדי לא להיקשר לוולד הקטן. לשלושת גורי האריות שטופלו אצלנו, שאמא שלהם לא הצליחה לטפל בהם, מאיה מיד נתנה להם שמות המתאימים להם: כפיר, לביא וארי.

.
לגור הקופים מסוג מקוק שחור ניבחר השם "ניקולס". זאת משני טעמים: אחד, לאימו הביולוגית שלא ידעה איך לטפל בו, קראו נטע. לפי המסורת אצלנו בספארי השם של הוולד יהיה לפי האות הראשונה בשם של האמא. שנית, למאיה ולעמית היה ספר צבעוני ויפה על קוף בשם ניקולס, הגדל בגן החיות של הולנד.

מקרה חריג אחד היה כאשר עשינו בייביסיטר על קופה מסוג גיבון, שהגיעה מהחי-כף בראשון לציון, והייתה זקוקה לטיפול לזמן קצר. הגיבונית שהייתה בת חצי שנה הגיעה עם השם שנתנו לה כבר המטפלים "במבה". היא הייתה כמובן רגילה לשם זה, ולכן לא רצינו לשנות את שמה. במיוחד מכיוון שהיא שהתה אצלנו לתקופה קצרה. לחיות הבית שלנו, לכלבה הג'ינג'ית קראנו "ג'ינג'ר" (הגיוני לא?), ולחתולה השובבה קראנו בשם המתוק "טופי".