הרשמה

כבר רשומים למערכת?

התחברות

עוד לא רשומים?

שכחתי את הסיסמא

ההרשמה נקלטה בהצלחה!

מוזמנים בינתיים לקרוא את הכתבות שלנו במגזין המומחים.

לקריאה במגזין
נטישה של חיות מחמד מעבירה מסר נורא לילדים
בפינת החי כל בעלי החיים הם כאלו שעברו נטישה, תופעה שגוברת בפסח ובחופש הגדול. מה למדו הילדים במשפחות האלה? למען בעלי החיים והילדים, אל תסירו אחריות מהחיות
16/04/2017
מטפלת בעזרת בעלי חיים

ילדים שמגיעים אלי אל פינת החי מתעניינים מאוד בסיפור האישי של בעלי חיים. רוב בעלי החיים שלנו אומצו בנסיבות כאלו ואחרות, אחרי שבעליהם הקודמים לא רצו בהם יותר. אז אני רוצה להכיר גם לכם את שלושת הכלבים שלנו ואת הסיפור האישי של כל אחד מהם.

שלושה כלבים שחוו נטישה

ראשונה בחבורה היא פנדה שהגיעה אלינו לפני שש שנים, כשהיא בת שנה. היא קיבלה את השם פנדה בגלל צבעיה – שחור ולבן. פנדה היא כלבה שעברה התעללות, והיא מאוד פחדנית ולא בטוחה בעצמה. מי שרוצה ללטף אותה חייב לגשת אליה בעדינות מהצד, ולוודא שהיא רואה אותו. קשה לה לסמוך על אנשים ולוקח לה זמן להיפתח.

אחריה הגיעה ניצנה, הקטנה בחבורה. מצאנו אותה לפני שלוש שנים במדבר ליד היישוב ניצנה שבנגב. היום היא בת ארבע. מישהו שלא רצה בה יותר פשוט השאיר אותה לבד במדבר. היא הייתה רזה ומלאה חול. לאחר מקלחת טובה וקצת פינוקים היא התגלתה ככלבה קטנה עם נשמה ענקית. היא אוהבת את כולם, מקבלת כל ילד בשער ומוכנה תמיד לליטופים, ליקוקים ונשיקות.

ואחרון חביב ריצ'י, בן השנתיים. הוא נמצא כגור קטן ביום גשום וסוער כשהוא פצוע, והועבר לכלבייה. ראינו תמונה שלו בפיסבוק והתאהבנו. מגור קטן הוא הפך לכלב גדול שאוהב לשחק ולהשתולל, וגם משמש כרית חמה ורכה למי שרוצים להתפנק. השלושה האלה, יחד עם כל בעלי החיים האחרים, מכניסים המון אור לחיים שלנו ושל הילדים שמגיעים לפינת החי.

פנדה, ניצנה וריצ'י – כלבים שננטשו (צילום: אילת אלקים)

מסר לילדים: לא משנה מה, אנחנו נמצא פתרון

לרגל חופשת פסח אני רוצה לנצל את המקום הזה ולדבר אתכם ההורים על נטישת בעלי חיים. בחג הפסח ובחופש הגדול הבא עלינו לטובה משפחות רבות יוצאות לחופשות ארוכות בארץ ובחו"ל. בכל שנה אנחנו עדים בתקופה זאת לנטישה מסיבית של כלבים, חתולים ובעלי חיים נוספים. חלקם מגיעים לעמותות השונות וחלקם פשוט ננטשים בנתב"ג או מושלכים לרחוב.

בעלי החיים הם חלק מהמשפחה. הם חסרי ישע בדיוק כמו הילדים והם באחריות שלנו ההורים. פתחנו בפניהם את הדלת, הכנסנו אותם לחיק המשפחה ודאגנו לכל צרכיהם, ואז יום אחד החלטנו שזה לא מתאים יותר. איך זה מתפרש בעיניים של ילד קטן? המסר שהילד מקבל זה שמי שמפריע מוותרים עליו! מי שעולה כסף לשים אותו בפנסיון, מי שמלכלך בבית, מי שתמיד צריך להתחשב בו בתוכניות שלנו, פשוט נוותר עליו. בעיניים של ילדים קטנים הם ובעלי החיים הם חלק מאותה משפחה, חלק מאותה יחידה. נטישת בעלי החיים מציפה בתוך הילדים חרדת נטישה. האם גם עלי יוותרו כשזה לא יתאים לתכניות? האם מי שמפריע במשפחה פשוט מוציאים אותו?

אם כבר עשיתם את המצווה, ופתחתם את הבית לבעל חיים אל תנטשו אותו. לא משנה מה הוא עושה, איך הוא מתנהג ואיך זה משתלב בתוכניות שלכם. כי זה המסר שאנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו: לא משנה מה הם יעשו, איך הם יתנהגו ואיך זה ישפיע על התוכניות שלנו, עדיין הם חלק מהמשפחה. ובכל מצב אנחנו נמצא את הפתרון.

אם אתם רוצים לצאת לחופשה ופנסיון יקר לכם, חפשו ילד או ילדה של שכנים, שמאוד רוצים בעלי חיים, ואין להם, ובקשו מהם לטפל בזמן החופשה. יש הרבה ילדים שיעשו את זה בחינם או תמורת סכום זעום. כי זה המסר שאנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו: תמיד נמצא מי שיטפל בבעלי החיים ובהם, תמיד נדאג להם ותמיד ניתן להם אהבה. כי ככה מתנהגים במשפחה שלנו.

אצלנו בפינת החי כל בעלי החיים הם כאלו שעברו נטישה בנסיבות כאלו ואחרות. הכלבים, הארנבונים, האוגרים, העכברים, התוכים, ואפילו צ'רלי הצ'ינצ'ילה, גדלו פעם אצל משפחות אחרות. עד שיום אחד לא רצו אותם יותר. אצלנו הם מצאו בית חם, מקום שדואג להם לא משנה מה ותמיד ייתן להם אוכל, חום ואהבה. וכמה אהבה אנחנו מקבלים בחזרה.

(1280) 0

השיתוף שלך יכול לשנות להורה אחר את היום

שתפו אותנו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


מה הילדים חושבים על השאלה "איך עבר עליך היום?"

ההורים רוצים לדעת מה הילדים עשו ואיך עבר עליהם היום, והילדים רוצים שיתעניינו בהם. ובכל זאת לרוב זה נגמר ב: איך היה? בסדר!

25 (1149)

מאמאנט זה ליגת אמהות שכולה דוגמה אישית

אם תשאלו אותי, בהורות הכל מתחיל ונגמר בדוגמה אישית. אנחנו המודל ואותנו הם מחקים. הילדים הם הסיבה להיותנו פעילות ושחקניות בליגת מאמאנט, שכן מאמאנט היא הדוגמה

0 (1598)

כך החלטתי לחנך את ילדיי בבית

ביום שחזרתי מחופשת הלידה לעבודה הבנתי שבעולם שלי לא יכול להתקיים מצב שבו אני יולדת את ילדיי, שמה אותם באיזשהו מקום, שמישהו אחר ישמור עליהם. כך עברנו אל חינוך ביתי

0 (2277)