זה אולי קשה להאמין, אבל עד גיל שנתיים ילד צריך לישון בממוצע 9,500 שעות שינה ! שזה שווה ערך לשלושה עשר חודשים מחייו ! השינה היא בעלת השפעה רבה ואף קריטית על התפתחות תקינה של ילדים, גם מעל לגיל שנתיים, ולכן מומלץ מאוד לעשות כל מה שניתן, על מנת שילדיכם ישנו טוב.

יחד עם זאת, חוסר מודעות, ולעיתים גם הלחץ היומיומי, עלולים לגרום לכולנו לעשות טעויות, שדווקא אינן מעודדות שינה איכותית וטובה. ראשית ,חשוב להבין שכניסה למצב שינה היא פעולה הדרגתית. עליית הורמוני השינה בגוף מתבצעת בדומה לעלייה במדרגות, ולכן חשוב שתהיה הכנה קצרה לפני השינה ואווירה מתאימה בזמן השינה. זאת על מנת שהגוף יצליח להגיע לשלבי השינה החשובים, ואף למשוך כמה מחזורי שינה ברצף.

.

הכירו מספר טעויות נפוצות שעלולים לגרום לאיכות שינה ירודה:

1. להרגיל תינוק לישון בכל מקום, הכולל גם אורות ורעש:
מדובר בשינה מלאה באדרנלין, שהוא הורמון המעכב את הכניסה לשינה עמוקה. המוח ממשיך לעבוד בעקבות מודעות לכל מה שקורה סביב. במצב כזה תינוק עלול להתעורר כל עשרים דקות. הוא יראה לנו ערני, למרות שבפועל הוא לא באמת הגיע לשלב המוגדר כשינה עמוקה – שלב בו גם מופרשים הורמוני גדילה חשובים להתפתחותו.

2. הרדמה מול טלוויזיה או מחשב:
גם לנו כמבוגרים פחות מומלץ להירדם מול מסך הטלפון או מול מסך הטלוויזיה. הגוף שלנו מותאם לישון בחושך ולהתעורר כאשר השחר עולה. האור המהבהב הבוקע ממסך הטלוויזיה מטעה את המוח שלנו, ולכן לא ברור למוח אם עכשיו לילה או יום.
כשמדובר בילדים, מגוון האורות והצלילים מפריעים לשינה עוד יותר, והחוויה מלווה בגירויים רבים מדי עבורו. לכן, יהיה קשה לצפות מהגוף להיכנס למצב של שינה עמוקה לאחר בהייה במסך זמן קצר לפני השינה.

3. להרדים תינוק בוכה:
הרדמה של תינוק תוך כדי בכי לעולם לא תוביל אותו לשינה איכותית. גם במקרה זה הורמון האדרנלין והורמון הקורטיזול בגוף (מכונה גם הורמון הסטרס מהסיבה שרמתו עולה בעקבות מתח נפשי ופיזי) מאוד גבוהים. בדרך כלל תינוק בוכה בעקבות צורך מסוים, וחשוב להכיל את הקושי של התינוק ולהוביל אותו לשינה תוך חוויה רגועה יותר. יש לציין, שלעתים, תינוק בוכה גם מתוך תחושת עייפות יתר, המפורשת אצלו כבלבול וחוסר אונים. במקרה כזה הוא יזדקק לעזרה בהרדמה מדמות המעניקה לו תחושת ביטחון.

4. הרדמה בידיים, תוך כדי נדנוד או תוך כדי הנקה:
בחודשים הראשונים לחיי התינוק לעיתים הרדמות כאלו הן בלתי נמנעות, כיוון שתינוקות זקוקים להמון מגע וחום, ואף לתנועתיות המדמה את התחושות שהכירו ברחם. אך יחד עם זאת, ניתן להקנות הרגלים של שינה עצמאית במיטה כבר בשלבים ראשוניים. אם "לא הולך" בחודשים הראשונים,  חשוב לשים לב שלא ממשיכים הרגל זה זמן רב מדי.

5. להתווכח עם התינוק על ההרדמה:
כאשר אנחנו מונעים מגישה שהעיקר שהתינוק ישן בכל מחיר, אנחנו עלולים להיכנס לאווירה של מלחמה: מי ינצח ומי ייכנע… מלחמות עדיף להשאיר מחוץ לבית, כיוון שפעולה מתוך מקום כזה תיצור מלחמה לטווח ארוך – סוג של מוקד שליטה שיגיע גם למקומות אחרים. רצוי להרגיש את התינוק. יכול להיות שבאמת הוא לא יכול, או לא צריך לישון עכשיו, ואפשר לנסות שוב בעוד כחצי שעה. הרבה פעמים יהיה נכון לברר מהו הגורם המפריע לילד, ולאחר הסרתו, כל הנושא יהיה קל הרבה יותר.

6. השכבה בחוסר סבלנות או חוסר תשומת לב:
כמו בכל דבר בחיים, כשעושים מהר מהר, רק כדי לסמן וי, זה בדרך כלל נחווה באותה צורה. אפשרו לעצמכם ולילדכם להיפרד מהיום בצורה נעימה ומכבדת, תוך הנאה מכך. זה נכון שכל משך היום מאוד עמוס גם ככה, אבל כמה דקות של חיבוק, שיתוף הדדי של איך עבר היום, ואפילו כמה מילים חמות, לא יעשו באמת כזה הבדל גדול. מלבד זאת, העוצמה ההורית שלכם תגבר, ובמקביל תקלו על ילדכם להיכנס לשינה רגועה ונינוחה יותר.