אז מה אתם אומרים – תינוק צריך לישון ברעש או בשקט?
התינוק נרדם, ואתם הולכים על קצות האצבעות ולוחשים?

אכן ברוב הבתים, באופן טבעי, כאשר התינוק ישן, הבית עובר למצב שקט!!! מנמיכים את הטלוויזיה, מדברים בשקט ואפילו לוחשים, הולכים על קצות האצבעות ורק מתפללים שהתינוק יישן טוב, בעיקר אם לקח לכם הרבה זמן להרדים אותו….

הבעיה היא, שמצב זה גורם בדיוק לתוצאה ההפוכה. באופן מוזר, "השקט" הזה מעיר אותו.

מדוע השקט מעורר ?

ראשית, לנוכח רקע של שקט, ברגע שישמע רעש פתאומי כמו צלצול בדלת, נביחה של כלב, טריקת דלת וכדומה, התינוק מיד יתעורר בבהלה. לעומת זאת, אם תתנגן מוזיקה ברקע או שיהיה רעש רקע של דיבורים, כלומר  – מערכת רעשים נורמלית (אורגנית) של בית, הקול הפתאומי לא יהיה כה חריג ומבהיל, והוא יבלע בתוך קול הרקע המונוטוני.

שנית, התינוק, עוד בהיותו עובר, התרגל לשמוע רעשים ברחם. לכן, אם משמיעים לו "רעשים לבנים" כמו רעש של מכונת כביסה, פן, מדיח, שואב וכדומה, זה מרגיע אותו ומזכיר לו את חווית הרחם אליה היה רגיל.

מכירים את המצב שבו תינוק נרדם ברחוב בעגלה, כאשר יש קולות של ציפורים מצייצות, מכוניות נוסעות, אנשים מדברים ושאר המולת הרחוב… ואז, בדיוק כאשר נכנסים הביתה, לשקט, הוא מיד מתעורר?
אז עכשיו אתם מבינים למה…

גם אנשים בוגרים נהנים להירדם או להירגע כשיש ברקע סאונד של מוזיקה, גלים בים, טפטוף גשם, פכפוך מים, פעמוני רוח וכיוצא באלה.

ההמלצה שלי:
תינוק צריך להתרגל לרעשים של הבית ולא שהבית יתרגל לתינוק. כלומר, במהלך היום לשים לב שיש ברקע סאונד מונוטוני בסגנון רדיו, דיבור רגיל של אנשים, קול שעולה מהרחוב, אור מהחלון וכך הלאה. לאו דווקא לישון במיטה שלו ובחדר שלו. לעומת זאת, בלילה, חשוב לשמור על אווירה של שקט וחושך, ללא דיבורים, כדי ללמד את התינוק את ההבדל בין יום ולילה.

—
המלצות נוספות שלי, תוכלו למצוא באתר וגם בפיסבוק שלי, אילנית.