"עוד פעם אתה מאחר?", "כמה זמן כבר לוקח לך להתארגן?", "מה כל-כך קשה בלשמור על התיק והמחברות מסודרים?"… אז למה באמת יש ילדים שזה כל-כך קשה להם? ייתכן מאד שהדבר קשור אל ליקויים בתפקודים הניהוליים שלהם.

מה זה תפקודים ניהוליים?
עם התפתחות המחקר על התפקודים המוחיים, התחילו להבין", שבמוח יש לנו לא רק יכולות קוגניטיביות שונות כמו קשב וזיכרון, אלא יש גם "מנהל" שאחראי על כל היכולות הללו.
מה התפקיד של המנהל הזה? המנהל אינו מתמחה בתחום ספציפי, אלא אחראי על וויסות של היכולות כולן. דמיינו שבמהלך שיעור חשוב בכיתה המנהל של המוח שלנו "שוכח" לתת לקשב הוראה להיות מרוכז בדברי המורה. וכך במקום להיות עסוקים בשיעור אנחנו חושבים על המון דברים אחרים.

מה כוללים תפקודים ניהוליים?
מכיוון שהמוח זו מערכת מורכבת מאד, זה פשטני מדי לומר שיש למוח מנהל אחד. יותר נכון לומר שיש כמה תפקודים עם מאפיינים של ניהול, שאחראים על תפקוד נכון של שאר היכולות הקוגניטיביות. בתוך תפקודים אלה ניתן לכלול את היכולת לתכנן, לווסת רגש (כלומר, לעבד את הרגש ולא להיות מוצף ממנו), לעכב תגובה (כלומר, לא להגיב באימפולסיביות), יכולות התארגנות, גמישות מחשבתית ועוד.

מה הקשר בין הפרעת קשב וריכוז לבין תפקודים ניהוליים?
מאפיינים רבים של הפרעת קשב וריכוז קשורים לתפקודים ניהוליים. בשביל שילד יצליח לעשות שעורי בית הוא צריך מנהל פנימי חזק, שיורה לו לשבת לעשות זאת, תוך ויתור על דברים אחרים, לעתים יותר מעניינים. כדי שילד יצליח לעצור את עצמו לפני שהוא מגיב בצורה קשה לילד אחר שמאד פגע בו, הוא זקוק למנהל הפנימי, שיגיד לו לעצור מדרך פעולה אחת ולפעול בדרך אחרת. כאשר ילד צריך לתכנן נכון את הלמידה שלו לקראת המבחן בשבוע הבא, הוא זקוק למנהל שיגיד לו איך נכון להתארגן לכך.

האם תמיד יש ליקויים בתפקודים ניהוליים בהפרעת קשב וריכוז?
לא בהכרח. מחקרים מראים שבין 30% ל-50% מהמאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים גם מליקויים בתפקודים הניהוליים. מדובר באחוזים הגבוהים משמעותית מבעלי ליקויים ניהוליים באוכלוסייה הכללית. משמעות הדבר היא, שכאשר ילד מאובחן עם הפרעת קשב וריכוז יש סיכוי די גבוה שיהיו לו ליקויים בחלק מהתפקודים הניהוליים. חשוב לתת על-כך את הדעת על-מנת שאפשר יהיה לסייע לילד בהתמודדויות העומדות בפניו.

.
כיצד ניתן לסייע לילד בפיתוח התפקודים הניהוליים?
זה באמת לא קל, אבל בהחלט אפשרי. תרגול מותאם יכול לפתח ולשפר את התפקודיים הניהוליים. תרגול זה צריך להתייחס לכמה יכולות ניהוליות במקביל. הראשונה , הינה היכולת לפעול מתוך תכנון. השנייה, הינה היכולת לבצע בקרה על איכות הביצוע. השלישית, הינה היכולת לזיכרון עבודה, כלומר, היכולת ל"החזיק" ולעבד בראש כמה פרטי מידע בו-זמנית.

תרגול נכון שיעזור לפתח את המיומנויות הללו צריך לכלול הדגמה, פירוק והתנסות מתמשכת. עלינו לעזור לילד לפתח את המודעות העצמית (מטה-קוגניציה), לדפוסי החשיבה והעבודה שלו באמצעות הגדרתם והמללתם. לדוגמא, ניתן לעצור את הילד לפני ביצוע משימה ולשאול אותו כיצד הוא מתכנן לעבוד. במקרים רבים ילדים עם בעיית קשב יענו שאין להם מושג כיוון שהם כלל לא מתכננים. באותו אופן ניתן לעצור אותו במהלך משימה, או מיד בסיומה.

בנוסף לכך, בתרגול נכון משתמשים בהדגמה (Modeling) לילד כיצד ניתן ללמוד ולפעול בצורה אחרת שיכולה להיות יעילה יותר. לדוגמא, ניתן לפרק משימה לתתי שלבים, ולהראות כיצד ניתן לסיים בשיטתיות כל שלב ושלב.

אחד הקשיים בתרגול יכולות אלו נובע מכך שקשה לעצור, ולא ניתן "להריץ אחורה" סיטואציות מהיומיום. שימוש בטכנולוגיית מחשב יכול לפתור את הקשיים הללו. האימון במחשב מאפשר תרגול מובנה ושיטתי של יכולות אלו. אימון מסוג זה אף יכול לאפשר לילד לחזור ולהתבונן על דפוסי העבודה שלו וכך מתפתחת מודעות ונלמדות דרכי עבודה חדשות.

לסיכום, בראש כל תזמורת מוצלחת עומד מנצח מוביל ויעיל. חשוב שנעזור לילד לפתח את המנצח הפנימי וננצח את המציאות המורכבות.