שמי ציפורי, אני אם לשני ילדים, ופסיכולוגית קלינית לילדים, הורים ונשים. לסיפורים מהלב הגעתי, כמו כל הדברים הטובים באמת, במקרה: רכשתי ספר המסביר כיצד לספר לילדי הרכים סיפורים מהלב, קראתי אותו, ורציתי מאד ליישם אותו עבור ילדי.

כשהתחלתי, זה היה קצת מפחיד, בערך כמו לקפוץ למים קרים: "מה, שאני אספר סיפור בלי ספר? איך אדע מה לספר? ומה אם הסיפור יתקע לי באמצע?"

לקחתי נשימה עמוקה, והתחלתי. סיפרתי להם סיפור מהלב כל ערב, לפני השינה, כחלק מהטקס הקבוע והאהוב של ההשכבה. לאט לאט, התחלתי לראות דברים מדהימים: הסיפור יצר אוירה של שקט, רוגע, קסם, וקשר מיוחד ועמוק עוד יותר ביני לבין ילדי. הסיפור שבא ממני באופן טבעי ומיוחד גם התחיל גם לתת לי תמונה מלאה יותר, ומרתקת, על ילדי, ועל המקום שבו הם באמת נמצאים בגדילה, בצמיחה ובהתפתחות שלהם, וגם על המקום שלי אתם.

התחלתי לזרום עם הסיפורים בכיף ובהתלהבות, וגם בעלי הצטרף אלי וסיפר לילדים סיפורים בהמשכים שנמשכו עוד להרבה שנים לאחר מכן.

בהמשך, רציתי מאד לשתף הורים נוספים בפלא, וכך צמחו הקבוצות שהנחיתי ואני עדיין מנחה במשך יותר מעשר השנים האחרונות, על "כיצד נספר לילדינו סיפורים מהלב?"

מאחר ואני גם מטפלת, הסיפורים צמחו ותפחו אצלי, עד שהתחלתי לעבוד אתם בגישת "הסיפור המרפא", כלי טיפולי מדהים בעיני, עדין, עמוק, אישי ויעיל מאד, שאיתו אני עובדת עד היום בטיפול עם ילדים, הורים ונשים.

אני אשמח מאד לחלוק את הידע הזה עם הורים רבים, כי אני מרגישה שבכל בית שמתחילים לספר בו סיפורים מהלב, נדלק אור קטן, אור זהוב וחם, שהולך וגדל, אור של קשר, הזנה רגשית, שמחה, כיף ופליאה. ואני מאד אוהבת את הרגע הזה, שראיתי אותו כבר פעמים כה רבות בעבודתי עם הורים שהתחילו לספר בבית סיפורים מהלב, הרגע שבו האור נדלק, וממשיך להאיר לכל המשפחה את הלב.

המייל של ציפורי: tdoron55@gmail.com