אודותיי:                                                          המאמרים שלי->

קוראים לי גיל, ואני בן להורים ואב לילדים בוגרים. יש הורים שעובדים הרבה, וחלקם מרגישים החמצה שאינם שותפים לחיי המשפחה. יש שנמצאים בבית, ומרגישים החמצה בתחום המקצועי. בגרתי עם השאלה – איך ניתן לאזן? ולעצמי נתתי תשובה שאני מאוד מרוצה ממנה בדיעבד.
למדתי חינוך ואני דוקטור בתחום פיתוח תוכניות לימודים. מפה ומשם הבנתי שתכנון הלימודים הפורמליים מתחיל לילדים בגיל 5 או 6, כאילו הם מופיעים כך פתאום בשערי בית הספר. ומה עם השנים הראשונות? התברר שאני בכלל לא הראשון שמתעניין בסוגיה. הראשון היה יוהאן קומניוס, שכבר בשנת 1635 כתב ספר הדרכה להורים, ובו קריאה להורים להרבות בפעילות משותפת עם ילדיהם. שכן המסד שההורים מקנים לילדים, משמש בסיס ליכולתם (יותר או פחות) ליהנות ממה שמערכת החינוך מסוגלת להעניק להם.
תכלס – אני כאן כדי להגיד שחשוב ואפשר, ואפילו לא מסובך – הבית הוא בית הספר הראשון, ולכן טוב שיהיה שופע פעילות משותפת של שיחות, קריאה, משחק, ארוחות משפחתיות וכדומה.