משולש, גליל, ספירלה, אלכסון. עולם עשיר של צורות, גופים וקווים קיים מול עיניהם של הילדים בגן המשחקים, אבל הם לא יכולים לראות את מה שהם לא יודעים שהם אמורים לראות. בדיוק בשביל זה נמצאים לידם מבוגרים מנוסים, שיכולים להסב את תשומת ליבם ובעיקר, לתת שם (להמשיג) לצורות שהם רואים.
מדוע חשוב לנו ללמד את הילדים מילים כמו "חללית", "דינוזאור" או "לווייתן"? מה הם הסיכויים שהילדים שלנו יפגשו בהם ברחוב? מדוע חשוב לנו כל כך שיידעו איך הם נראים?
כן, ברור שאנחנו רוצים להרחיב את אוצר המילים שלהם ולא להסתפק רק במה שהם מכירים, אבל האם לא כדאי להעשיר אותם במלים של אלמנטים או תופעות שהם נתקלים בהם באמת, בחיי היומיום?
עיגולים בכל מקום
אם הייתם הולכים לגן המשחקים ו"שוכחים" את השפה הרגילה שבה אנחנו מתייחסים למה שיש בגן המשחקים כאל מתקנים – מגלשה, נדנדה, קורה, מתח, סולם, מנהרה – ועוברים לדבר בשפת ההנדסה, בצורות גיאומטריות, בגופים הנדסיים, בסוגי קווים שונים, בזוויות, בצלעות וכן הלאה, הייתם מעשירים את תפיסתם של הילדים.
באופן הזה לא היינו רואים קרוסלה אלא רואים עיגולים. עיגול של המעקה, עיגול של ההגה, עיגול של משטח הדריכה. את המתח היינו רואים כקווים אופקיים ואת העמודים המחזיקים אותם כקווים אנכיים. את המגלשה הספירלית היינו רואים כמו צינור מפותל, את הגגון של המתקן היינו רואים כפירמידה המורכבת מארבעה משולשים שמחוברים זה לזה. אם היינו מסתכלים מקרוב, היינו יכולים לראות את הברגים שמחברים את החלקים השונים והיינו רואים שלחלקם יש צורת משושה ולחלקם יש צורה של עיגול.
להקדים את בית הספר
כך הילדים היו יכולים להיחשף למושגים שונים, אם זה בדו מימד – ריבוע, עיגול, משולש, משושה. או בתלת מימד – גליל, תיבה, פירמידה. או לסוגי הקווים השונים- קו זיג-זג, קו אנכי, אופקי, מפותל, ספירלי וכן הלאה.
היינו יכולים לדבר עם הילדים במונחים מעולם ההנדסה ולספר להם שהמשטח המרובע שעליו הם דורכים, מורכב מ-4 צלעות ו-4 זוויות, ומשושה הנדנדות מורכב מ-6 צלעות ו-6 זוויות, מושגים שהם יתקלו בהם בשנים הראשונות בבית הספר.
כך הילדים יכולים לחוות את המושגים השונים בדרך בלתי אמצעית ולא בעזרת מחברת משובצת, סרגל ועיפרון מחודד. הם היו יכולים לחוש את הצורות, להיכנס לגופים התלת ממדיים, להקיף את הצורות הגיאומטריות, להשוות בין הצלעות השונות.
פתאום יתגלה בפניכם עולם שלם של צורות שלא שמתם לב אליהן עד כה. פתאום תראו את הפרטים הקטנים המרכיבים את השלם הגדול, שנקרא גן המשחקים. ומה עשינו בסך הכל? החלפנו את השפה שלנו ואת זווית הראייה, ואוצר גדול נגלה בפנינו.